ריבונות – הבדלי גרסאות
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
החלפת הדף בתוכן " קטגוריה:ממשל ומדיניות קטגוריה:משפט בינלאומי פומבי" |
מ שוחזר מעריכות של 109.65.108.249 (שיחה) לעריכה האחרונה של כ.אלון |
||
שורה 1:
'''ריבונות''' היא הזכות הבלעדית להפעיל סמכות עליונה על אזור [[גאוגרפיה|גאוגרפי]] או קבוצת אנשים כדוגמת [[מדינה]] או [[שבט (מדעי החברה)|שבט]]. ריבונות לרוב מוענקת ל[[ממשלה]] או לסמכות [[פוליטיקה|פוליטית]]. לעתים, ריבונות תוענק לאינדיבדואלים, למשל ב[[מונרכיה]], המונרך (מלך, שליט יחיד) נחשב לריבון.
==ריבונות מדינית==
ב[[משפט בינלאומי פומבי|משפט הבינלאומי]], ריבונות היא מושג מרכזי הקשור להיתר של מדינה להשתמש בכוח: הן פנימה והן כלפי חוץ. כוח יכול להתבטא במספר דרכים, אחד מהם הוא ריכוז אמצעי האלימות של המדינה ([[צבא]], [[משטרה]]) בידי הסמכויות הפוליטיות. משמע, למדינה ולבאי כוחה בממשל יש יכולות להגן על המדינה מפני גורמים עוינים לה מבפנים ומבחוץ, ולאכוף את חוקיה על האזרחים.
ה[[משפט בינלאומי פומבי|משפט הבינלאומי]] רואה את הריבונות להלכה כזכות החוקית של מדינה להפעיל כוח. אחד ההיבטים של הריבונות הוא [[חסינות ריבונית|החסינות הריבונית]], כלומר: חסינותה של מדינה מפני תביעות בבתי משפט של מדינות אחרות. מדינות אחרות יכולות להכיר או שלא להכיר בריבונות של מדינות על שטחים. למשל, ישנן מדינות שאינן מכירות בריבונות של [[סין]] על [[טיוואן]] למרות טענותיה של סין לריבונות שכזו.
===קבלת ריבונות על שטח===
על פי ה[[משפט בינלאומי פומבי|משפט הבינלאומי]] יש ארבע דרכים מקובלות להכיל ריבונות של מדינה על שטח חדש<ref>רובי סייבל, משפט בינלאומי, בהוצאת המכון למחקרי חקיקה ולמשפט השוואתי ירושלים תשס"ג-2003, ע"מ 35-63.</ref>:
#'''רכישה מכורח ניהול לאורך זמן''' - מדינה אשר מפעילה את סמכויותיה על שטח מסוים לאורך זמן בדרכי שלום (גביית מיסים, רישום מקרקעין ואוכלוסייה, אכיפת חוק המדינה בשטח, סימון במפה ופעילות משטרתית וצבאית), וללא התנגדות מצד מדינות אחרות בעלות עניין - רשאית להכיל את ריבונותה בשטח.
#'''העברה שטח מרצון ממדינה למדינה''' - [[הסכם שלום|הסכמי שלום]], [[הסכם הפסקת אש|הסכמי הפסקת אש]] וצורות אחרות של הסכמים בין מדינות מאפשרות העברת שטח מריבונותה של מדינה אחת לריבונותה של אחרת באופן חוקי על פי המשפט הבינלאומי.
#'''תפיסת [[שטח הפקר]]''' - בעבר היה מקובל כי מדינה המגיעה לשטח שאינו שייך למדינה אחרת יכולה להכיל בו את ריבונותה. כיום לא נותרו בעולם שטחי הפקר. שטחים שהם נחלת כל המדינות (res communis) כגון הים והחלל החיצון אינם ניתנים להכלת ריבונות.
#'''התווספות שטח חדש''' - התווספות שטח מקרקעית הים בתחום גבולה הימי של מדינה תרחיב את שטחה הריבוני. כך למעשה פעלה [[הולנד]] משך שנים רבות כאשר ייבשה את [[הים הצפוני]] והרחיבה את גבולותיה צפונה על מנת להרחיב את [[עומק אסטרטגי|העומק האסטרטגי]] שלה.
כמו כן, שינוי גאוגרפיים של גבולות טבעיים כגון תזוזה טבעית של נהר תשפיע גם היא על הגבול הריבוני של המדינות שביניהן עובר הנהר.
בעבר היה נהוג כי סיפוח שטח בתום מלחמה הינו דרך חוקית להכלת ריבונות על שטחים חדשים. כיום הדבר אינו מקובל על פי המשפט הבינלאומי ו[[החלטה 242 של מועצת הביטחון של האו"ם|החלטה 242]] של [[מועצת הביטחון של האו"ם]] מגדירה מפורשות "שרכישת טריטוריה בדרך של מלחמה היא פסולה"<ref>[http://www.knesset.gov.il/process/asp/event_frame.asp?id=9 הנוסח העברי של החלטת מועצת הביטחון 242], באתר [[הכנסת]], 22 בנובמבר 1967</ref>.
==ריבונות שבטית==
'''ריבונות שיבטית''' מתייחסת לריבונות של [[שבט]]ים להפעיל סמכות בשטחיהם. דוגמה לכך היא ה[[אינדיאנים]] ב[[ארצות הברית]] אשר יש להם סמכות בלעדית בתוך שמורותיהם.
==ריבונות במדינת ישראל==
ישראל מדינה ריבונית אשר מנהלת את ענייני החוץ והפנים שלה בעצמה. מבחינת הפנים, ישראל מנוהלת על ידי שלוש רשויות: [[הכנסת]] – הרשות המחוקקת, [[הממשלה]] – הרשות המבצעת ו[[מערכת בתי המשפט]] – הרשות השופטת. פועל בה גוף אחראי בעל סמכות ענישה, הוא ה[[משטרה]]. לישראל המנון, דגל, סמל ומטבע הייחודיים אך ורק לה. מבחינת החוץ, ישראל מחליטה על קשריה עם המדינות השונות. היא חתמה בעבר הסכמי השלום עם מצרים (26 במרץ 1979) ועם ירדן (26 באוקטובר 1994).בנוסף ישראל בעלת יחסי ידידות עם כמה מדינות בעולם שאחת העיקריות שבהן היא ארצות הברית. לישראל צבא, הנקרא [[צה"ל]] (צבא הגנה לישראל), האחראי על ביטחונה של ישראל בחוץ.
מאז [[מלחמת ששת הימים]] שולטת ישראל בשטחי [[יהודה והשומרון]], שבהם הריבון הוא המפקד הצבאי, [[מפקד פיקוד המרכז]].
== ראו גם ==
* [[קרל שמיט]]
* [[תומאס הובס]]
* [[ז'אן בודן]]
== לקריאה נוספת ==
* [[קרל שמיט]], תאולוגיה פוליטית, הוצאת רסלינג, [[2005]]
* [[רובי סייבל]], משפט בינלאומי, בהוצאת המכון למחקרי חקיקה ולמשפט השוואתי ירושלים תשס"ג-[[2003]]
* [http://www.idi.org.il/Parliament/2010/Pages/65_2010/Main.aspx משפט בינלאומי וריבונות בינלאומית - אתגרים חדשים], גיליון מס' 65 של כתב העת המקוון "פרלמנט", באתר [[המכון הישראלי לדמוקרטיה]]
* [http://omergendler.blogspot.com/2009/01/internal-sovereignty.html מילון מונחים ביחסים בינלאומיים: ריבונות פנימית].
==הערות שוליים==
{{הערות שוליים}}
[[קטגוריה:ממשל ומדיניות]]
| |||