יחזקאל רביד – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
אין תקציר עריכה
מ ←‏חייו: הגהה
שורה 4:
 
==חייו==
רביד נולד ב[[לודמיר]] שבחבל [[ווהלין]], אז ב[[פולין]] וכיום ב[[אוקראינה]]. לאחר [[1941]] בני משפחת רייבר הצליחו לשרוד את האקציות הראשונות והתחבאו במקומות שונים. ב-[[16 בדצמבר]] [[1943]], בעת רציחתם של כל יהודי ה[[גטו]], נהרגו אביו, אמו ואחותו. רביד ואחיו הסתתרו בבור מתחת לרצפה אצל הזוג לישצ'ינסקי, אשר קיבלו על כך את אות [[חסיד אומות העולם]]. הם שהו אצל מצילם עד תאריך [[22 ביוני]] [[1944]]. לאחר מכן עבר לבית יתומים. רביד עלה ל[[ארץ ישראל]] במסגרת [[עליית הנוער]] ב-[[1946]] ל[[משמר העמק]].
 
רביד התגייס לצה"ל ב-[[1951]]. ב[[מלחמת ששת הימים]] לחם כמפקד גדוד בחטיבת מילואים בקרבות שנערכו ב[[רצועת עזה]]. לאחר מכן היה מפקד [[גדוד 906 (שועלי הנגב)|גדוד 906]] (בית הספר למ"כים),<ref> לקסיקון מלחמת יום הכיפורים, איתן הבר וזאב שיף</ref> והשתתף בפעולות המארבים ב[[מלחמת ההתשה]] ב[[בקעת הירדן]]. מספטמבר [[1973]] עד יולי [[1974]] היה מפקד חטיבת כרמלי, אז [[חטיבה מרחבית]] 612, בגיזרת [[עמק הירדן]].{{הערה|1=[http://www.israweb.net/carmeli/sub1.html מפקדי החטיבה לדורותיהם] באתר החטיבה}} ב[[מלחמת יום הכיפורים]] נטלה החטיבה בפיקודו חלק בהגנת העמקים ו[[רמת הגולן]].
שורה 10:
רביד סיים את שרותו הצבאי הסדיר ב-[[1976]], ומונה לסמנכ"ל בטלוויזיה הלימודית, לימים הטלוויזיה החינוכית הישראלית.
 
בשנת 1980 בעקבות חתימת הסכם בין [[גשר (עמותה)|"גשר"]] לטלוויזיה הלימודית העלה תהיות בפני מבקר המדינה, בעקבות דוח המבקר{{הערה| דו"ח מבקר המדינה מס' 32, 1982, עמ' 267-272}}{{הערה| דו"ח מבקר המדינה מס' 33, 1983, עמ' 973-974}} נמנעה אפשרותו למלא את תפקידו, כפי שהתפרסם בדו"ח נציב תלונות הציבור{{הערה| דו"ח נציב שתלונותתלונות הציבור מס' 13, 1984, עמ' 43-49}}. מקרה זה ודומים לו עמדו בבסיס חקיקת [[חוק הגנה על עובדים (חשיפת עבירות ופגיעה בטוהר המידות או במינהל התקין)]].
 
השאיר אחריו אישה וארבעה ילדים.