הנרי ונטוורת' מונק – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
מ ←‏תולדות חייו: קישורים פנימיים
שורה 10:
מונק השכיר עצמו כנר סיפון על ספינה שחצתה את [[האוקינוס האטלנטי]] וב-[[1854]] הגיע חסר-כל לירושלים. חברי [[החברה הלונדונית להפצת הנצרות בקרב היהודים]] אליהם פנה לראשונה, קיבלו אותו בתחילה, אך עד מהרה התגלעו בינו לבניהם מחלוקות, כיוון שמונק סירב לצורך לנצר את היהודים וביקש להותירם בדתם. אולם מונק מצא עד מהרה חברים בירושלים בדמות ה[[קונסול דיפלומטי|קונסול]] הבריטי [[ג'יימס פין]] ורעייתו, ששיכנו אותו על חשבונם במלונו של ה[[מומר]] [[ג'ון משולם]] והקונסול האמריקאי מטעם-עצמו [[וורדר קרסון]]. לאחר זמן מה בירושלים עבר מונק להתגורר בחוותו של משולם ב[[ארטאס]] ותרם לחווה, בה עבדה גם קלורינדה מינור, מנסיונו כחקלאי מומחה.
 
בספטמבר 1854 נפגש מונק עם ה[[צייר]] [[ויליאם הולמן האנט]] ובין השניים נקשרה ידידות אמיצה. צמד הידידים ניהלו מסעות ולילות ארוכים של שיחה בכפר ארטאס, ב[[חברון]] ובירושלים. הם דנו בפירושים ל[[תנ"ך]] והתרגשו יחדיו ממקומות באם אירעו סיפורי המקרא ו[[הברית החדשה]]. מונק חידד בשיחות אלה את פירושו לספר [[חזון יוחנן]] כמדריך לשיבת היהודים לארצם והקמת מדינה יהודית בארץ ישראל והאנט החל להעניק לציוריו פרשנות [[מיסטיקה|מיסטית]] ו[[סימבוליזם|סימבולית]] עמוקה יותר ששיאה בציורו "[[השעירשעיר לעזאזל (ציור)|השעיר לעזאזל]]". בסוף [[1855]], לאחר שקיבל באיחור את הידיעה על מות אביו, שב מונק לקנדה לאחר כשנתיים של חוויות מעצבות. עם שובו חילק את זמנו בין עבודת אדמה לבין מסעות של הרצאת רעיונותיו בקנדה וב[[ארצות הברית]].
 
בשלהי [[1857]] יצא ללונדון על מנת להוציא לאור את ספרו "פירוש לחזון יוחנן", בו קיבץ את רעיונותיו. הספר ראה אור בסיועו של האנט, שהיה כבר צייר מפורסם למדי ואיש בעל אמצעים. ב-[[1858]] צייר האנט את [[דיוקן|דיוקנו]] של מונק כנביא, בידו האחת ספר הברית החדשה פתוח ב"חזון יוחנן" וידו השניה אוחזת בגליון ה"[[טיימס]]" של אותו יום כסמל לכך שמאורעות שנרמזו בכתבי הקודש מתחוללים במציאות ימיו. פרסום הדיוקן גייס דעת קהל לטובת הפצת ספרו של מונק ולהיכרותו עם ה[[פילוסוף]] [[ג'ון ראסקין]], שמימן הוצאת מהדורה נוספת. האנט אף שילב את דיוקנו של מונק במספר ציורים נוספים.