שלמה לוין – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
אין תקציר עריכה
אין תקציר עריכה
שורה 2:
ד"ר '''שלמה לוין''' (נולד ב-[[22 בפברואר]] [[1933]]), [[שופט]] [[בית המשפט העליון]] בשנים [[1980]] - [[2003]], [[משנה לנשיא בית המשפט העליון]] בשנים [[1995]] - [[2003]].
 
לוין נולד ב[[ריגה]] שב[[לטביה]] בשנת 1933 ועלה ארצהל[[ארץ ישראל]] עם משפחתו בשנת [[1937]].
 
את לימודי המשפטים לתואר בוגר ומוסמך למד ב[[האוניברסיטה העברית|אוניברסיטה העברית בירושלים]]. עבודת הדוקטורט שלו, אותה סיים בשנת [[1969]], עסקה ב"מהותו של הערעור".
שורה 10:
בשנת [[1966]] מונה לבית משפט השלום ב[[תל אביב]] ולרשם בית המשפט המחוזי. בשנת [[1975]] מונה לשופט בית המשפט המחוזי{{הערה|{{דבר||הצעות למינוי שופטים|1975/04/04|00210}}}}. בעבודתו השיפוטית בלט בתמציתיות פסקי דינו.
 
בשנת [[1980]] מונה לבית המשפט העליון{{הערה|{{מעריב||ד"ר שלמה לוין הומלץ לשופט בביהמ"ש העליון|1980/03/13|00301}}}}, בו שירת עד פרישתו בשנת [[2003]]. על אף השנים הרבות בהן כיהן בבית המשפט העליון כשופט מן המניין ואחר כך כ[[משנה לנשיא בית המשפט העליון|משנה לנשיא]] (מ-[[1995]]), דמותו לא זכתה לסיקור תקשורתי רב. הסיבה לכך הייתה התמקדותו בתחומי [[משפט אזרחי|המשפט האזרחי]]. בין תפקידיו הבולטים עמד בראש הרכב הערעור במשפטו של [[אריה דרעי]], וכן עמד בראש [[מותב|ההרכב]] לחיסול פיגורים בתיקים אזרחיים.
 
ביוזמתו הוקם [[המכון להשתלמות שופטים]], בראשו עמד מספר שנים. מלבד זאת עסק בקידום הקמתו של פורום שופטים בינלאומי והרבה בכתיבת [[ספרות מקצועית]]. לאורך השנים היה פעיל גם בוועדות מקצועיות שונות: ועדה להצעת שינויים במערכת המשפט, ועדה לבחינת הקמתה של פקולטה למשפטים ב[[אוניברסיטת חיפה]], ועדת המומחים לרפורמה בדיני [[פשיטת רגל]] ([[1986]] - [[1990]]). חבר ב[[מחלקת המחקר של הרשות השופטת]].