בית הספר הגבוה למשפט ולכלכלה – הבדלי גרסאות

'''בית הספר הגבוה למשפט ולכלכלה''' היה מוסד אקדמי שנוסד ב[[תל אביב]] בשנת [[1935]], ולימים היה אחד המוסדות שהיוו את הגרעין ממנושממנו צמחה [[אוניברסיטת תל אביב]].

בית הספר נוסד ביוזמת קבוצה שבראשה עמדו ה[[משפטן]] והפובליציסט ד"ר [[שמואל אייזנשטדט]], ה[[כלכלן]] ד"ר [[בנימין זיו]], [[עורך דין|עורך הדין]] ד"ר [[פלטיאל דיקשטיין]] והמשפטן [[מתתיהו לזרסון|מתתיהו (מקס) לזרסון]]. [[ראש עיריית תל אביב]], [[מאיר דיזנגוף]], תמך ביוזמה זו.

בבית הספר פעלו ארבע [[פקולטה|פקולטות]]: ל[[משפטים]], ל[[כלכלה]], ל[[מדע המדינה]] ול[[מנהל עסקים]] ו[[ראיית חשבון]].

במשך עשור מאז הקמת המדינה סירבה הממשלה להעניק לבית הספר הכרה כמוסד חינוך גבוה, למרות שהתואר שהוא העניק הוכר על ידי אוניברסיטאות רבות מחוץ למדינה,{{הערה|{{דבר|מ. דוד|בית הספר הגבוה למשפט וכלכלה, מכתב למערכת|1958/01/14|00218}}.}} ובוגריו נדרשו להיבחן בבחינות לעורכי דין זרים.{{הערה|{{מעריב||תל אביב - "חוץ לארץ"|1955/03/15|00204}}.}} בשנת [[1959]] הושלמה בנייתו של משכן הקבע של בית הספר, בניין טורבוביץ, שבו שוכנת כיום [[הפקולטה למשפטים, אוניברסיטת תל אביב|הפקולטה למשפטים של אוניברסיטת תל אביב]]. בשנה זו הועבר בית הספר לניהולה של [[האוניברסיטה העברית]], והפך לשלוחה שלה בתל אביב (וכונה בהתאם "השלוחה").

בשנת [[1965]] השתלבה השלוחה באוניברסיטת תל אביב כפקולטה למשפטים.{{הערה|{{מעריב|מ. מייזלס|בעקבות סיפוחו של בית הספר הגבוה למשפט וכלכלה - לאוניברסיטה בירושלים|1959/03/01|00806}}.}}

בתחילת שנת הלימודים [[תשכ"ב]] נחנך בניין טורבוביץ, משכן הקבע של בית הספר,{{הערה|{{מעריב|א. צבי|1650 סטודנטים חונכים הערב בנין שלוחת האוניברסיטה בתל אביב|1961/10/30|00800}}.}} שהשתלב לימים בקמפוס אוניברסיטת תל אביב.

בין בוגרי בית הספר: שופטי [[בית המשפט העליון]] [[יצחק זמיר]], [[מנחם אלון]], [[דליה דורנר]], [[עדנה ארבל]] ושרו[[שר המשפטים לשעבר]] [[יוסף לפיד]].