דואר אלקטרוני – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
מ קישורים פנימיים
מ רווח מיותר
שורה 1:
{{בעבודה אקדמית|קורס=טכנולוגיות מידע ותקשורת|יעד:13.1.2014}}
 
'''דואר אלקטרוני''' (ב[[ראשי תיבות]]: '''דוֹאֶ"ל''', באנגלית: '''E-mail''' או '''Email'''; '''אִי-מֵייל''') הוא אמצעי תקשורת אלקטרוני המאפשר העברת הודעות מ[[מחשב]] למחשב דרך רשת [[שרת|שרתים]]ים. ניתן לשלוח הודעת דואר אלקטרוני בפורמט טקסט פשוט או [[HTML]] וניתן לצרף להודעת דואר אלקטרוני גם [[קובץ|קבצים]]. ניתן לשלוח הודעת דואר אלקטרוני ליותר מנמען אחד במקביל. ההודעה עוברת ברשת דרך מספר שרתים עד לשרת שמאחסן את תיבת הדואר של הנמען, ושם היא מחכה לנמען עד שזה ניגש לתיבת הדואר שלו.
[[תמונה:At sign.svg|שמאל|ממוזער|150px|סימן ה[[כרוכית]] (שטרודל) המאפיין כתובות דואר אלקטרוני]]
 
שורה 21:
למרות שצורות רבות של העברת טקסט ממחשב למחשב יכולות להיחשב "דואר אלקטרוני", מקובל לקרוא בשם זה רק לאותן הודעות הנכתבות ומועברות בהתאם לכמה תקנים מקובלים (פחות או יותר). התקן המקובל למשלוח דואר אלקטרוני הוא פרוטוקול [[SMTP]] (ר"ת של Simple Mail Transfer Protocol). זה הפרוטוקול בו משתמשת תוכנת דואר אלקטרוני להעברת הדואר לשרת שישלח אותו לנמען/נמענים. תקן זה מסוגל להעביר הודעות טקסט אנגלי בלבד, מכל סוג שהוא. אבל הודעות הדואר המועברות כתובות תמיד לפי תקן נוסף ([http://faqs.org/rfcs/rfc822.html RFC 822] שהוחלף על ידי [http://faqs.org/rfcs/rfc2822.html RFC 2822]) המפריד את הודעת הדואר האלקטרוני לשני חלקים: כותרת (header) וגוף (body), כאשר הכותרת חייבת להכתב בצורה המוגדרת במדויק בתקן כדי לאפשר עבוד של תוכן הכותרת על ידי המחשב המקבל. הכותרת מכילה פרטים כגון שמות וכתובות השולח והמקבל, נושא ההודעה, פרטים על הדרך שעברה ההודעה בין השולח ובמקבל, ועוד. כך יכולה תוכנת הדואר האלקטרוני של מקבל ההודעה להפריד פרטים אלה מגוף ההודעה ולהציגם בנפרד. כדי לאפשר העברת הודעות הכתובות באותיות שאינן כלולות ב[[אלפבית|אלף בית]] ה[[אנגלית|אנגלי]], נוצר תקן [[MIME]], שמאפשר לקדד מידע לתוך הודעת דואר אלקטרוני הכתובה באותיות אנגליות בלבד. שימוש נכון בתקן זה מאפשר משלוח דואר ב[[עברית]] או [[ערבית]], למשל, וגם מאפשר צרוף קבצים כלשהם להודעת דואר אלקטרוני (attachment, או בעברית: צרופה). המידע מקודד באותיות אנגליות בלבד, יחד עם מידע על אופן הקידוד ומהות המידע המקודד, ו[[תוכנה|תוכנת]] הדואר האלקטרוני של המקבל משתמשת במידע זה כדי לשחזר את המידע המקודד במחשב הנמען, לקרוא את הטקסט בשפת המקור שבו הוא נכתב, או לשמור את הקבצים במחשב.
 
כאשר המחשב האישי הפך לנפוץ והגישה ממחשבים אישיים לרשת נעשתה בעיקר באמצעות מודם וקו חיוג, לא התאפשר למחשבים בהם השתמשו חלק ניכר מהאנשים לקבל דואר אלקטרוני ישירות, מאחר שלשם כך על המחשב להיות מחובר כמעט כל הזמן לרשת, ולהמתין לקבלת דואר אלקטרוני. הפתרון היה לשמור את הדואר האלקטרוני עבור המשתמש על שרת - מחשב המחובר באופן קבוע לרשת, ולאפשר למשתמש להתחבר מדי פעם לשרת ולבקש העברת הדואר האלקטרוני למחשבו האישי. לשם כך נוצרו שני תקנים: פרוטוקול [[POP]] ר"ת של (Post Office Protocol) שהוא פרוטוקול פשוט המאפשר העתקת הדואר מהשרת ומחיקתו מהשרת (הגרסה הנוכחית היא [[POP3]]), ופרוטוקול [[IMAP]] ר"ת של (Internet Message Access Protocol) המאפשר סינכרון הדואר האלקטרוני בין השרת והמחשב האישי, כך שבשניהם יהיה עותק של כל הודעה. דרך נוספת המקובלת היום לקריאת דואר אלקטרוני היא [[דואר מבוסס רשת]] (WebMail): קריאת הדואר האלקטרוני בדפדפן אינטרנט באמצעות תוכנת דואר אלקטרוני המותקנת על שרת ומשמשת ממשק המציג את הודעות הדואר האלקטרוני בדף אינטרנט בדפדפן, כגון [[Outlook.com]]
 
==דואר זבל==
שורה 47:
* [[Postfix]]
</div>
המכנה המשותף בין תוכנות אלה הוא התאימות שלהם לפרוטוקולים (התקנים) שנכתבו להתקשרות דואר אלקטרוני (SMTP, POP3..), היציבות של הקוד בהם הם נכתבו ובכך מספקים ממשק אמין לחברות ומשתמשים לעבודה והאמינות שלהם כתוכנה שנכתבה על בסיס קוד יציב (no bugs) ואמין אשר ישמור את דברי הדואר ללא פגם.
 
השוני והבידול של תוכנות אלה אחת מהשנייה הוא הכלים המוספים, מעבר לתאימות לפרוטוקול, אשר תוכנות אלא מספקות על מנת להרחיב את השימוש בתוכנות אלו. יישומים מוספים אלו יכולים להיות: מאגר מידע אנשי קשר (Contact list), יומן פגישות (Calendar), קריאת News Groups (NNTP), גיבוי ושחזור המידע לקובץ חיצוני (Import & Export), יומן מעקב פעילות (Journal), פתיחת תיקיות פרטיות וציבוריות (Public & Private Folders), חיבור ליישומים אחרים במחשב או באינטרנט כגון מנועי חיפוש ומוצרים צד שלישי.