פקולטה – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
מקור המילה (לפי wiktionary) ואוניברסיטת בולוניה (לפי הערך פקולטה באנגלית, אך עם מקור החסר שם)
←‏היסטורייה של המושג: מתוך דברי הרמב"ם
שורה 6:
מקור המילה בלטינית וצרפתית עתיקה, facultum משורש facir שפירושו בעל פנים, חזות, או מראה חלקי. המונח תורגם על ידי [[אליעזר בן יהודה]] כ"[[מחלקה]]".
 
באוניברסיטה של [[ימי הביניים]] (שנבנו בדגם [[אוניברסיטת פריז]], ויש אומרים לפי [[אוניברסיטת בולוניה]], העתיקה ביותר באירופה{{הערה|1=[http://www.itinerarimedievali.unipr.it/v2/pdf/K_Kristeller_UniversitY_Renaissance.pdf על אוניברסיטת בולוניה והרנסנס] (מאמר מתורגם מאיטלקית)}}) היו נהוגות ארבע פקולטות: [[משפטים]], [[תאולוגיה]] ו[[רפואה]], שנקראו "הפקולטות הגבוהות"., אךוכן כלפקולטת [[אמנות|האומנויות]] ה'בסיסית' - שכל [[סטודנט]] היה חייב ללמוד, לפניהמשך שיכללימודיו. ללמודמשום בהןכך, לסיים[[תואר אתראשון|התואר לימודיהראשון]] הבסיסבמשך שלושנים ב"פקולטתרבות האומנויות"נקרא [[תואר בוגר|תואר 'בוגר האמנויות']] (או 'בי איי' באנגלית: BA - Bachelor of Arts, שפירושו: בחור האמנויות).
 
[[תמונה:משל כדור הארץ בהקדמת המשנה לרמבם|ממוזער|250px|שמאל]]
פקולטת האומנויות כללה את לימודי ה[[טריוויום]], שלוש ה[[אמנות|אמנויות]]: [[דקדוק]], [[רטוריקה]] ו[[לוגיקה]]. אלו נחשבו האמנויות היותר בסיסיות והפחות חשובות מתוך שבע האמנויות היפות. הן היו ידועות גם כאמנויות הליברליות, מכיוון שרק לאנשים חופשיים היה מותר ללומדן. מקור המילה טריוויום ב[[לטינית]] ומשמעותה שלוש הדרכים. הטריוויום היה נלמד בשנים הראשונות באוניברסיטאות ונחשב רק כהכנה ללימודים יותר מתקדמים (ה[[קואדריוויום]]) – [[אריתמטיקה]], [[גאומטריה]], [[מוזיקה]] ו[[אסטרונומיה]].
פקולטת האומנויות כללה את לימודי ה[[טריוויום]], שלוש ה[[אמנות|אמנויות]]: [[דקדוק]], [[רטוריקה]] ו[[לוגיקה]]. אלו נחשבו האמנויות היותר בסיסיות והפחות חשובות מתוך שבע האמנויות היפות. הן היו ידועות גם כאמנויות הליברליות, מכיוון שרק לאנשים חופשיים היה מותר ללומדן. מקור המילה טריוויום ב[[לטינית]] ומשמעותה שלוש הדרכים. הטריוויום היה נלמד בשנים הראשונות באוניברסיטאות ונחשב רק כהכנה ללימודים יותר מתקדמים (ה[[קואדריוויום]]) – [[אריתמטיקה]], [[גאומטריה]], [[מוזיקה]] ו[[אסטרונומיה]].{{הערה|1=ר' הקדמת המשנה לרמב"ם (לערך מהמאה ה-11 לספירה הנוצרית), בו כותב: "והנני נותן לך בו משל מבואר: כגון שנשאל לאיש מאנשי חכמת '''הרפואה והחשבון והניגון''', ומהיר '''בחכמת הטבע''', ונבוב ומשכיל, והוא נעור וריק (כלומר: אבל הוא אינו יודע) מחכמת התשבורת (=טריגונומטריה) וחכמת הכוכבים (=אסטרונומיה), ונאמר לו: ''מה אתה אומר באיש - שהוא טוען שגוף השמש שאנו רואים כאילו היא עגולה קטנה, ויאמר שהוא גוף כדור? וגודל הכדור ההוא כגודל כדור הארץ מאה ושישים ושישה פעם ושלושה שמיני פעם? וכדור הארץ שבמידתה עשינו המידות האלה, הוא כדור שיש בהיקפו ארבעה ועשרים אלף מיל?'' - ויהיה על הדרך הזה מגיע לדעת כמה מילין יש במידות גודל כדור השמש. אין ספק שהאיש ההוא, זך הרעיון, '''אשר השכיל מן החכמות כל מה שאמרנו''', לא ימצא בנפשו מקום לקיים זאת האמונה, וכל זה דבר רחוק בעיניו בלי מושג! והטענה השכלית תבאר לו בתחילת המחשבה, שהטענה הזאת בטלה...([[s:he:הקדמת הרמב"ם למשנה (אלחריזי)#הסודות בדרשות חז"ל|הקדמת המשנה לרמב"ם (בתרגום אלחריזי)]]) }}
 
==הפקולטות באוניברסיטאות כיום==