מסילת הרכבת באיקל-אמור – הבדלי גרסאות
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
דוד55 העביר את הדף משתמש:דוד55/טיוטה ל־לידיה רוסלנובה |
אין תקציר עריכה |
||
שורה 1:
'''צסילת הרכבת בייקל-אמור'''- (ב[[רוסית]]:'''Байкало-Амурская магистраль''','''БАМ''' ) [[מסילת רכבת]] באורך של כ-4287 ק"מ שמקשרת את [[סיביר]] המרכזי עם חוף [[האוקיינוס השקט]]. בנייתה נמשכה בשנים 1984-1938 עם הפסקות ארוכות. תנופת בנייה גדול הייתה לאחר חידוש בשנת [[1974]]. המנהרה האחרונה בתוואי נכנסה לשימוש קבוע רק בשנת [[2003]].
[[קובץ:Map Trans-Siberian railway.png|שמאל|ממוזער|250px|תוואי המסילה (ירוק)]]
==תאור התוואי==
התוואי המרכזי כולל 4287 ק"מ. התוואי עובר צפונית ל[[הרכבת הטרנס-סיבירית]] ומתפצל ממנה בתחנת רכבת "טאישט". המסילה חוצה את הנהר [[אנגרה]] באזור העיר [[ברטסק]], חוצה נהר [[לנה]], חוצה נהר [[אמור]] באזור העיר [[קומסומולסק על אמור]] ומסתיים בחוף [[האוקיינוס השקט]]ב עיר ה[[נמל]] סובטסקאיה גאבאן. מהתוואי הראשי קיימות התצלויות צפונה ודרומה.
התוואי עובר בשטח הררי. הניקודה הגובהה ביותר נמצאת בגובה של 1323 מ' מעל פני הים. לאורלך התוואי נבנו 11 מנהרות (כוול מנהרה ארוכה במיוחד באורך 15 ק"מ) ו-2230 גשרים.
חלק מהתוואי מחושמל.
==תאור מהלך הבנייה==
הדיונים הראשונים על בניית מסילה בתוואי זה נערכו עוד בשנת [[1888]]. בשנת [[1889]] באזור פעלה משלחת טכנית של הצבא. בסופו של דבר סוכם שניית המסילה בתוואי אינה ריאלית ולא תואמת את היכולות הטכניות.
בשנת [[1926]] הבדיקות חודשו ובשנת [[1932]] הממשל הסובייטי החליט על בניית המסילה. תוך זמן קצר התברר שלא ניתן לגייס 25 אלף עובדים הנדרשים לבנייה. בעקבות כך הוחלט להעביר אחריות על הבנייה לידי [[גולאג]] ולהמשיך את בנייה באזרת אסירי גולג.
לקראת בשנת [[1937]] הוחלט על התוויא אך חלק תכנון חלקים גדולים לא היה ניתן לתכנן בהעדר מפות מפורטות. עבודות בחלק המערבי של התוואי החול בשנת [[1938]] ובשנת [[1939]] החלו עבודות מוקדמות בחלק המזרחי. בשנת [[1942]] חלק בציוד שכבר הונח פורק והועבר למערב לבניית מסילת רכבת באוזר ה[[וולגה]].
לאחר סיום [[מלחמת העולם השנייה]] הבנייה נמשכה. בקטע טאיישט-נהר לנה הרכבת הראשון עבר בשנת [[1951]] ובשנת [[1958]] החל ניצול סדיר של המסילה. בלשב זה למעשה עבודות הופסקו.
בשנת [[1967]] החלו עובודת בדיקה מחודשות. בשנת [[1974]] מועצת השרים של ברית המועצות הכריזה על בניית מסילה רכבת בייקל-אמור. העבודות היו צריכים להתבצע לאורך כול התוואי, כאשר בקטע קיים דוב על הכמת מסילות נוספות.
לאשור הגיעו אלפי צעירים מכול רחבי [[ברית המועצות]]. בשנת [[1977]] החלו להכנס לניצול קטעים ראשונים ובחלק הערי של הבנייה הסתיים בשנת [[1984]]. בשנת [[1989]] החלה תנועת הרכבות לכול אורך התוואי שהיה מתוכנן לבנייה. בניית המנהרה הגדולה באורך של כ-15 ק"מ החלה בשנת [[197]] והסתיימה בשנת [[2001]]. רכבת סדירה ראשונה עברה במנהרה בשנת [[2003]].
עלות הנייה הייתה עדירה ועברה פי 4 את האומדן הראשוני.
==ניצול משאבי טבע לאורך התוואי==
בניית המסילה הייתה חלק של תוכנית כוללת לניצול משאבי ובע לאורך התוואי. היה מתוכנן להקים 19 אזורי תעשיה חדשים עם מכרות שונות. מעשית, נבנה רק אזור מכרות אחד.
בהתאם להערכת כלכלנים עד לבניית מכרות לניצול משאבי טבע באזור המסילה תהיה לא כלכלית. לאור העדר מכרות לאורך המסילה היא לא מנוצלת בהיקף המתוכנן. יחד עם זאת, אחד המטרות שלה היה בניית מסילת רכבת בתוואי צפוני לעומת [[הרכבת הטרנס-סיבירית]] הקיימת שעובת בקרבת הגבול עם [[סין]].
| |||