נווט קרב – הבדלי גרסאות
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
אין תקציר עריכה |
|||
שורה 1:
'''נווט קרב''' הוא השם הישראלי לאיש צוות ב[[מטוס קרב]] דו-מושבי שאינו ה[[טייס קרב|טייס]] המטיס את המטוס.
== היסטוריה ==
תפקידו המקורי של הנווט החל במלחמת העולם השנייה, כאיש צוות במפציצים כבדים (כמו [[מבצר מעופף]]). עזרי ניווט לא היו קיימים בכלל, והניווט נעשה בשיטת שעון-מפה-שטח. תפקידו של הנווט היה להכווין את המטוס למטרה ותו לא. ההטסה נעשתה על ידי שני טייסים לרוב, והטלת החימוש נעשתה על ידי מטילן.
מאוחר יותר, בשנות ה-50', החלו להופיע בזירה מטוסי קרב בעלי יכולת נשיאת חימוש גבוהה יחסית לגודלם, וכך הפך הנווט למפעיל מערכות החימוש, בנוסף על תפקידו בניווט המטוס. במקביל, עומס העבודה בניווט ירד, מאחר שהחלו להופיע בזירה מערכות ניווט אלקטרוניות, דוגמת [[מערכת ניווט אינרציאלית|מערכת הניווט האינרציאלי]]. כך הפך הנווט מאיש צוות הקרוי Navigator למפעיל מערכות החימוש (בעיקר חימוש מונחה) של המטוס: Weapons Systems Officer ב[[חיל האוויר האמריקאי]] ו-Radar Intercept Officer באווירית [[הצי האמריקאי]]. מטוסים לדוגמה בהם פעלו נווטים כאלו היו ה-F-105 Thunderchif וה-F-4 Phantom.
== בחיל האוויר הישראלי ==
חשיבות תפקידם של הנווטים הלכה ועלתה עם השנים, כמו גם מספרם (בהתאם לדגמי המטוסים ולמספר הטייסים) והימצאם בטייסות הקרב.
שורה 12 ⟵ 13:
נווטים החלו לשרת כבר במטוסי הקרב [[מטוס סילון|הסילוניים]] הראשונים של [[חיל האוויר הישראלי]], ה[[גלוסטר מטאור]] (דגם אלראות NF-13) ומאוחר יותר ה[[ווטור]] (דגמי B ו-N), אולם הגידול המשמעותי בשירותם של נווטי הקרב חל עם שילובם בצוותי טייסות ה[[F-4 פנטום|פנטום]]. בתחילת שנות ה-80' החלו להיקלט נווטים גם בטייסת ה-[[F-15]] ("בז")דגם D, במטוסי [[F-16]] ("ברק" דו מושבי, דגם D ), ולימים גם בטייסות ה-F-16A/B. כיום משרתים נווטי הקרב כחלק אינטגרלי בכל טייסות הקרב הדו מושביות של החייל.
בעבר, בעיקר
הגעתם של מטוסי הקרב החדישים ה- F16I (סופה) וה - F15I (רעם) לחיל האוויר הישראלי, הביאה את מקומו של הנווט לשיאים חדשים. כמות המידע והמערכות במטוסים החדישים מחייבים עבודה של שני אנשי צוות אוויר וכיום טייסות הדגל המבצעיות של החייל מחייבות עבודה של נווטי קרב.
שורה 18 ⟵ 19:
עם העלייה בדרישות מנווטי הקרב עלה גם הצורך בהכשרה מקצועית, כיום הכשרתם של נווטי הקרב היא ההכשרה השנייה באורכה מבין מקצועות צוות האוויר.
=== קידום נווטי קרב בצה"ל ===
הדוגמה הטובה ביותר לעליית קרנם של הנווטים היא קידומם בתפקיד: בעבר לא היו נווטים מתקדמים בטייסות מעבר לתפקידי מפקדי גפים (למשל גף צילום). עם חלוף השנים החלו הנווטים להתקדם לתפקידי סגני מפקד הטייסת (סמ"ט א' וסמ"ט ב') ואפילו לפקד על טייסות: אלוף [[יוחנן לוקר]], [[המזכיר הצבאי של ראש הממשלה]] (בעבר [[ראש מטה חיל האוויר]]), הוא הנווט שהגיע רחוק ביותר מבחינת קידום והיה הנווט הראשון שפיקד על [[טייסת קרב]]. [[אורי טלמור]] כיהן כמפקד [[בסיס פלמחים]] ב[[מלחמת יום הכיפורים]] וראש [[להק כוח אדם]]. [[דני גנות]], נווט תובלה, כיהן כמפקד [[בסיס חיל האוויר לוד]] וכראש להק כוח אדם בחיל האוויר. [[אברהם עשהאל]], נווט [[F-4 פנטום|פנטום]] בהכשרתו, שימש בהמשך שירותו כמפקד [[טייסת]], מפקד מגמת [[נווט קרב|ניווט קרב]] ב[[בית הספר לטיסה]], מפקד [[בסיס עובדה]] ולבסוף שימש כ[[קצין חינוך ראשי]] בדרגת [[תא"ל]]<ref>[[רונן ברגמן]] וגיל מלצר, '''מלחמת יום כיפור – זמן אמת''', תל אביב: הוצאת משכל, [[2004]], עמוד 88.</ref>.
הנווט הראשון שהיה מפקד בפועל של טייסת קרב, עוד ב-[[1957]] היה [[עודד ארז]], שפיקד על [[טייסת 119]] שהפעילה את מטוסי ה[[גלוסטר מטאור]] לילה.
במלחמת ששת הימים מילאו נווטי ה[[ווטור]] תפקיד חשוב ביותר בתקיפות ארוכות הטווח, ומתוכם גובש גרעין הנווטים עבור מטוסי הפנטום.
הנווט הראשון שהיה מועמד להיות מפקד טייסת קרב היה רס"ן {{נזכור|אהרון כץ|510022}}, נווט מוביל בטייסת 119 ("העטלף"). כץ נהרג ב[[מלחמת לבנון הראשונה]] בעת טיסת צילום.
גם במערך התובלה פיקד נווט על טייסת - סא"ל אילן, מפקדה של טייסת 120 ("הבינלאומית") בשנים 2006{{כ}}-2008, הוא נווט תובלה.
מפקדה של [[טייסת 201]] בשנים 2010-{{כ}}2012, סא"ל אביעד{{הערה|כתבה ב"ידיעות אחרונות" ליום העצמאות 2012}}, הוא נווט קרב.
== הערות שוליים ==
| |||