אגודת יורדי ים זבולון – הבדלי גרסאות
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
מ הוספת קטגוריה:ההעפלה באמצעות HotCat |
|||
שורה 10:
==היסטוריה==
תוכניות להקים נמל המתחרה בנמל יפו השכן החלו כבר עם הקמתה של תל אביב. במקור תוכננה הקמת הנמל בקרבת אחוזת בית, באזור מגדל האופרה (כיכר הכנסת) של ימינו, בקצה רחוב אלנבי. מתכנן הערים פטריק גדס התנגד לתוכנית זו אשר לא תאמה את תוכניתו. בשל תחילת המרד הערבי הגדול ב-19 באפריל 1936 והשביתה שהוכרזה במסגרתו בנמל יפו, ועל מנת למנוע את נפילת ענף הפרדסנות שעליו התבססו היישובים העבריים לכלכלתם הוחלט להקים נמל חלופי בתל אביב - על אף התנגדות השלטון הבריטי, אשר ראה בכך כניעה לשביתה הערבית. הבריטים הסכימו להקמת מזח בצפונה של תל אביב ובלבד שהמימון לא יבוא מקופת המנדט. מיקומו של הנמל נקבע בצפון העיר, צפונית למצוק הכורכר ולבניין בית הספר הימי זבולון שליד הבית האדום. סמוך לשפך הירקון, אזור שבו נקטע קו רכסי הכורכר. משם, נהגו חניכי אגודת יורדי ים זבולון ומוריהם לצפות על הים ועל הנעשה בו. משם ירדו אל המים בימי ההתפרעויות ביפו ויצרו "מזח ארעי" עשוי שרשרת חיה של סירות קטנות הקשורות ביניהן בחבלים וכך העבירו מטענים אל החוף מספינות המשא שלא נכנסו לפריקה בנמל יפו.
מזח נמל תל אביב, נקבע בדיוק במקומו של 'עמוד הברזל' שקבעו במקום בשנת 1931, רב חובל אריה גרבנוב וחניכיו בני 'זבולון'. ב-19 במאי 1936 לאחר פרוץ המרד הערבי הגדול, הגיעה למקום האונייה הראשונה, אוניית המשא '''צ'טבורטי''' שהפליגה תחת דגל יוגוסלבי ונשאה שקי מלט. באותו לילה, לבקשתו הדחופה של מאיר דיזנגוף מעמנואל טובים, פרקו מורי וחניכי בית הספר הימי של אגודת יורדי ים זבולון את מטען המלט על מזח ארעי שהקימו בין ליל, על ידי קשירת סירות כמזח צף. שק מלט אחד נמצא במוזיאון תל אביב לזכר המאורע. בשל הסמיכות למבנים של יריד המזרח, השתמשו בהם כמחסנים זמניים עד לבניית מחסני הקבע של הנמל.
על מנת להקים את הנמל הוקמה חברת "אוצר מפעלי ים", ומניותיה נרכשו על ידי הציבור היהודי. הקמת הנמל התבצעה על ידי יהודים יוצאי יוון (בעיקר יוצאי קהילת סלוניקי), אשר להם היה נסיון רב בעבודות הנמל. מזח העץ, שהקמתו נחגגה בפאר רב, התמוטט למחרת היום, אולם מזח מתכת חדש נבנה לאחר חודש.
החלה חפירת נמל קבע על פי תוכניתו של מהנדס העיר יעקב שיפמן. בניית הנמל הסתיימה ב-23 בפברואר 1938, עת נפתח נמל הנוסעים. בנית הנמל העברי הראשון עוררה התרגשות רבה ביישוב, ונחשבה בעיני רבים כצעד נוסף בדרך להקמת מדינה עצמאית. שירים רבים נכתבו לכבוד הנמל (המוכר בהם בימינו הוא "שיר לנמל" של לאה גולדברג המתחיל ב-"למרחקים מפליגות הספינות, אלף ידיים פורקות ובונות, אנו כובשים את החוף והגל, אנו בונים פה נמל" ). כן רבים רכשו מניות בחברת "אוצר מפעלי ים" כהזדהות עם המפעל.
שובר הגלים של הנמל לא נבנה כנהוג לתוך הים אלא נבנה במקביל על קו החוף והמעגן נחפר בקרקע פרטית ביבשה בחוף הים מזרחית לקו המים. הדבר גרם לכך שהנמל יהיה קטן ולא נמל עמוק מים, כך שאוניות לא יכלו להיכנס לתוכו, עובדי הנמל השתמשו במונח "בריכת הנמל" ולא במעגן. האוניות עגנו מחוץ לנמל, עבודות הפריקה והטעינה נעשו לדוברות שהוכנסו למעגן בעזרת ספינות גרר קטנות, ספינת "לאנץ'" בשפת הנמל, ובאנגלית "(Launch (boat". נוסעים ועולים חדשים הורדו מן האוניות בלב ים לספינות נוסעים קטנות שהצליחו להיכנס למעגן הנמל.
בתקופת מלחמת העולם השנייה היה הנמל בסיס צבאי עבור הצבא הבריטי. בתקופת מלחמת העצמאות שימש הנמל, מאחר שנמל חיפה נותר בשליטה בריטית, כנמל האספקה הראשי של מדינת ישראל. בשנות המדינה הראשונות הועלו תוכניות להמשיך ולפתח את הנמל כנמל ראשי (לצד נמל חיפה). התוכניות נגנזו מפני שהתברר כי לא היה די שטח בעורף הנמל (שהיה כבר בנוי) לצורך הרחבתו, ושמסובך להעביר מסילת ברזל ודרכים רחבות לנמל דרך שטח העיר. לפיכך הוחלט באמצע שנות החמישים לבנות נמל חדש בשפך נחל לכיש, לימים נמל אשדוד.
לאחר סגירתו שימש הנמל כשטח של מחסנים ובתי מלאכה. במלחמת יום הכיפורים הועברו הדוברות של הנמל לחזית הדרום, ושימשו לצליחת תעלת סואץ, ואחר כך כבסיס לגשר היבשתי שבנה חיל ההנדסהבתעלה. באמצע שנות התשעים הוחלט בעיריית תל אביב ובחברת אוצר מפעלי ים להפוך את הנמל למתחם מסחר תיירות ופנאי. בשנים האחרונות הותאם המתחם לשימושים אלה.
===הקמה===
'אגודת יורדי ים זבולון ארץ ישראל' נוסדה והחלה לפעול בחוף תל אביב בשנת [[1928]] בפעילות לימוד ה[[ימאות]], אך שמה המלא, פרסומה הרשמי ורישומה נעשו רק בשנת [[1930]]. מטרותיה המוצהרות של האגודה בהקמתה, כללו הכשרת דור של יורדי ים עבריים - מלחים, [[דייג]]ים ו[[ספן|ספני]] נמל, החדרת רעיון תחיית ה[[ים]] בין כל שכבות העם, סיוע לחלוצי הספנות וה[[דיג]] העבריים, וקירוב הנוער העברי ל[[ספורט]] ולפעולה ימיים. כמו כן התעתדה האגודה לייסד קו ימי קבוע בין ערי החוף בארץ ישראל, לבנות בריכות שחייה, לדאוג להקמת "קרן ים" שתשמש כמכשיר הכספי העיקרי למען כיבוש הים, לפתח את ה[[דיג]] בארץ, לתמוך בהקמת תחנה הידרו-ביולוגית, ולהוציא לאור [[ספרות מקצועית]] ימית.
| |||