אירית – הבדלי גרסאות
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
מ תקלדה |
|||
שורה 20:
==רקע והיסטוריה==
אירית שייכת לענף הגוידלי של השפות הקלטיות, ביחד עם [[גאלית סקוטית]] ו[[מאנית]]. ראשיתו של ענף זה בהגירת קלטים מ[[בריטניה הגדולה|בריטניה]] לאירלנד באמצע האלף הראשון לפה"ס, הגירה שיצרה נתק לשוני בין הקלטים שבאירלנד לקלטים שבבריטניה. בחלוף הדורות הביא נתק זה להתפתחות שתי שפות שונות, המכונות בריתונית (בבריטניה) ו-גוידלית (באירלנד). שתי השפות האלה המשיכו להתפתח ולהתפצל לניבים ולשפות שונות. הבריתונית התפצלה לשפות שגלגוליהן המודרניים הם ה[[ולשית|וולשית]], ה[[ברטונית]] וה[[קורנית (שפה)|קורנית]]. הגוידלית התפתחה לניבים שונים (ובמרוצת השנים נפלה ה-ד' משמה כתוצאה משינוי פונטי), והיגרה גם לסקוטלנד ולאי מאן, בהם הפכה ל[[גאלית סקוטית|גאלית הסקוטית]] ('''Gàidhlig na hAlban''' - שם זה משמר זכר אורתוגראפי ל-ד' האבודה) ול[[מאנית|גיילית מאנית]] ('''Gaelg Vannin'''). הגיית שמה של השפה בניבים הסקוטיים הוא "גאליק", בקמץ ולא בצירי, ועל-כן מעוברת ל"גאלית". הדמיון בין הכתיב העברי של השם "גאלית" לבין "גאליה" (Gaul), שמה של צרפת הקלטית הקדומה (ותושביה, ה"גאלים" - Gauls), הוא מקור לטעויות נפוצות, אולם הקשר בין שני המונחים מקרי בהחלט.
עד [[המאה ה-17]] הייתה הגיילית שפת הרוב המוחלט באירלנד, וגם כובשים זרים אימצו אותה כשפתם. ה[[ויקינגים|וויקינגים]], שפלשו לסקוטלנד ואירלנד במאות ה-9 וה-10, הצליחו לשמור על זהותם הלשונית והתרבותית באיי צפון סקוטלנד ([[נורנית]], שפה נורדית שהתפתחה בצפון סקוטלנד ושרדה ב[[איי שטלנד]] ו[[איי אורקני|אורקני]] עד [[המאה ה-18]]), אך באירלנד נטמעו לחלוטין באוכלוסייה המקומית על שפתה. ה[[אנגלים]], שפלשו לאירלנד לראשונה ב{{ה|מאה ה-11}} והביאו איתם את ה[[אנגלית|שפה האנגלית]] (ובהתחלה גם את ה[[צרפתית]], שפת ה[[נורמנים|אצולה האנגלו-נורמאנית]]), הצליחו בקושי רב לשמור על זהותם הלשונית, ובמשך מאות שנים רבים מהם אימצו את השפה הגיילית. האנגלית הייתה מדוברת בעיקר בערים, אולם משקלן של הערים באירלנד הכפרית ברובה היה זניח. כל עוד היה לתושביה הקלטים של אירלנד קיום מדיני עצמאי, השפה הגיילית שגשגה ושימשה כלשון תרבות וספרות. בראשית [[המאה ה-17]] [[היסטוריה של אירלנד - מהרפורמציה עד קרומוול#בריחת הרוזנים|השלימו הבריטים את תהליך הכיבוש הזוחל של אירלנד]], בו החלו 500 שנה קודם לכן, ונישלו את האצולה הגיילית מריבונותה ורכושה, דבר שהביא במהרה לקריסת הגיילית כשפת שלטון ותרבות. במהרה התפתח באירלנד תהליך של נטישת הגיילית לטובת האנגלית. תהליך זה הואץ מאוד במאות הבאות על ידי התפתחות משמעותית של הערים באירלנד וגידול משקלן הן מבחינה דמוגרפית והן מבחינה שלטונית, כלכלית ותרבותית. הגירתם של מאות אלפי אנגלים וסקוטים לאירלנד (בייחוד [[צפון אירלנד|לצפון]]) מחד, והגירתם של מאות אלפי אירים לאמריקה מאידך, תרמו גם הן להאצת התהליך. בשלהי [[המאה ה-18]] השתוו הגיילית והאנגלית מבחינה [[דמוגרפיה|דמוגרפית]], ונסיגת הגיילית המשיכה בהתמדה. הגיילית, שנותרה נפוצה באזורים רבים באירלנד הכפרית, ספגה מכה אנושה בעת "[[רעב תפוחי האדמה הגדול באירלנד|רעב תפוחי האדמה הגדול]]" באמצע [[המאה ה-19]], אשר גרם למותם או להגירתם של 2 מיליון אירים כפריים, רבים מהם דוברי גיילית. דחיקתה של הגיילית לשוליים המשיכה בהתמדה, ובמקביל, הרצף הטריטוריאלי של ניבי הגיילית השונים, מדרום אירלנד ועד צפון סקוטלנד, נשבר והפך למספר רב של אזורים הולכים ומצטמצמים בהדרגה בהם נותרה הגיילית מדוברת.
| |||