הר התקווה – הבדלי גרסאות

הקבוצה הפרוסית של מייסדי החווה, מרביתם בני משפחת סטיינבק, היגרה ל[[ארץ ישראל]] בשנת [[1849]], ולאחר שהתגוררה ב[[ירושלים]] עברה בשנת [[1851]] ל[[יפו]]. הקבוצה האמריקאית, נוצרים [[שמירת שבת|שומרי שבת]] מ[[פילדלפיה]], הונהגה על ידי קלורינדה מיינור. בני שתי הקבוצות האמינו שהתיישבותם בארץ ישראל תקרב את ה[[גאולה]]. שניים מבני משפחת סטיינבק, פרידריך ויוהאן, נישאו לשתיים מבנותיו של הכומר דיקסון, מרי ואלמירה.

 

 

בינואר [[1858]] התנפלו חמישה ערבים על החווה, [[רצח]]ו את פרידריך סטיינבק ו[[אונס|אנסו]] את שרה דיקסון ואת בתה מרי. בלחץ [[קונסוליה|הקונסוליות]] של ארצות הברית ופרוסיה עצרו [[האימפריה העות'מאנית|השלטונות העותמאנים]] ארבעה מהתוקפים ודנו אותם ל[[מאסר עולם]]. ביוני [[1858]] עזבו דיירי החווה את ארץ ישראל והיגרו לארצות הברית, ובזה הקיץ הקץ על החווה. נכדה של אלמירה הוא הסופר [[ג'ון סטיינבק]].

בשטחה של "הר התקווה" הוקם בשנת [[1942]] בית הספר "שבח" (כיום "[[שבח מופת]]"). בחצר בית הספר ניצב עץ [[שקמה]] שנטעו המתיישבים בחווה.

 

 

==קישורים חיצוניים==