העידן המודרני של הקומיקס – הבדלי גרסאות
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
הרחבה, העלאת תמונה |
אין תקציר עריכה |
||
שורה 12:
===עלייתם של מפרסמים עצמאיים===
בסוף [[שנות ה-70 של המאה ה-20]], יוצרים מוערכים החלו לעבוד עבור מפרסמים עצמאיים. הגעתו של [[ג'ים שוטר]] כעורך ראשי בחברת [[מארוול קומיקס]] הביאה לעזיבתם של יוצרים מרכזיים כמו [[סטיב גרבר]], [[מארב וולפמן]] ואחרים. בחברות חדשות אלו, אותם יוצרים היו חופשיים ליצור סיפורים אישיים ביותר. סיפורים כמו "ג'ון סייבל" של [[מייק גרל]], "פלאג האמריקני" של [[הווארד צייקין]] ([[משחק מילים]] ל"דגל אמריקני"), "נקסוס" של [[מייק בארון]] ו[[סטיב רוד]], "[[רוקטיר]]" של [[דייב סטיבנס]] ו"גרים-ג'ק" של [[ג'ון אוסטרנדר]], משכו תשומת לב רבה וזכו בפרסים. העורך הראשי של חברת [[DC קומיקס]] מייק גולד שכר את שירותם לכתיבת סיפורים כמו "[[החץ הירוק: ציידי הקשת הארוכה]]" (גרל), "בלאקהוק" (צייקין) ו"[[עולם הנץ]]" (טים טרומן). עם אמנים כ[[אלן מור]], [[פרנק מילר]] ו"[[מאוס - סיפורו של ניצול]]" של [[ארט ספיגלמן]] (שאף קיבל [[פרס פוליצר]]), תקופה זו מסמנת את פסגת אמנות הקומיקס.
===פנטזיה, אימה ומתח מתוחכם===
כותרים מז'אנר [[ספרות אימה]] ו[[מדע בדיוני]] היו חסרים בשוק הקומיקס המודרני מאז ביסוסו של קוד הקומיקס המגביל ב[[שנות ה-50 של המאה ה-20]]. אולם, היו מפרסמים עצמאיים כמו "גולד קי קומיקס" שהתחילו לפרסם סיפורי אימה מאז תחילת [[1965]]. עם תחילת [[תור הארד של הקומיקס]], חברת מארוול החייאתה את הז'אנרים האלה עם כותרי הפנטזיה ואימה החדשים שלה, כמו [[קונאן הברברי]] של [[רוי תומאס]] ו"קברו של [[דרקולה]]". עבודתו של גרבר("אדם-דבר" והווארד הברווז) השפיעה מבחינה פילוסופית על התקופה הזו בכך שהיא הטילה ספק בחברה. כותרים אלו יהפכו להיות הבסיס של העתיד לבוא באמצע [[שנות ה-80 של המאה ה-20]] בעידן המודרני.
עבודתו פורצת הדרך של [[אלן מור]] על [[היצור מן הביצה]] של חברת [[DC קומיקס]] בתחילת שנות ה-80 הביאה לשילובם של מאפייני מדע בדיוני ופנטזיה בחוברות קומיקס של אימה, מתוך שאיפה לסטנדרטים אמנותיים חדשים. דוגמאות נוספות כוללות את [[סאנדמן (ורטיגו)|סאנדמן]] של [[ניל גיימן]] (ובהמשך גם "[[פריצ'ר]]" של [[גארת' אניס]] ו[[סטיב דילון]]). חותם ורטיגו של DC תחת עריכתה הראשית של קארן ברגר החל בהרצה בשנת [[1993]], מתוך מטרה להתמחות בז'אנר ספציפי זה. כותרים קיימים כמו [[הלבלייזר]], [[איש החיה]], [[פטרול האבדון]], ו[[שייד, האיש המשתנה]] יובאו לתוך חותם חדש זה. מאוחר יותר, סדרות פופולריות כמו "ספרי הקסם", "החלימה", "הבלתי נראים", "לוציפר" ו"תיאטרון המיסתורין של סאנדמן" ימשיכו להרחיב את השפעת חותם ורטיגו, שימשיך להתפרסם גם ב{{ה|מאה ה-21}}. סדרות כמו "100 כדורים", "בתולה אמריקאית", "[[פייבלס]]", "[[Y האיש האחרון]]" ו"אמריקן ספלנדור" של [[הארווי פיקאר]] ימשיכו לבסס את חותם ורטיגו כאלטרנטיבה לז'אנר גיבורי-העל.
מאז תחילת [[שנות ה-90 של המאה ה-20]] ולאורך [[שנות ה-2000]], מספר [[עיבוד קולנועי|עיבודים קולנועים]] מצליחים של ספרי קומיקס עזרו להרחיב את קהל היעד, בחלקו בגלל השיפורים שבטכנולוגיית האפקטים המיוחדים. הם עזרו למשוך את תשומת ליבם של קוראים חדשים שעבר לא התעניינו כלל בקומיקס. הדבר הוביל גם לפיתוחם של עיבודי קומיקס מוכרים פחות כמו [[קונסטנטין (סרט)|קונסטנטין]] ו[[ונדטה (סרט)|ונדטה]].
===עלייתם של האנטי גיבורים===
באמצע שנות ה-70, [[אנטי גיבור]]ים של חברת מארוול כמו [[וולברין]], [[המעניש]], וגרסתו האפלה של [[פרנק מילר]] ל[[דרדוויל]] איתגרה את המודל המסורתי של גיבורי-העל ההומניטרים והחייכניים. מילר יצר גם את [[אלקטרה (קומיקס)|אלקטרה]], שדמותה מטשטשת את הגבול בין מושא אהבתם של גברים לבין [[נבל-על|נבלת-על]].
שתי [[מיני סדרה|מיני סדרות]] משפיעות מבחינה אמנותית של חברת DC קומיקס תרמו לטרנד הקיים של אנטי גיבורים: "[[באטמן: האביר האפל חוזר]]" של מילר ו"[[השומרים]]" של [[אלן מור]] ו[[דייב גיבונס]]. שתי הסדרות הכילו עומק פסיכולוגי וכיכבו בהם גיבורים בעלי מצוקות.
עד לסוף שנות ה-80, חברת DC קומיקס פרסמה סדרות בוגרות כדוגמת [[הלבלייזר]], [[היצור מן הביצה]] ו[[לובו]]. סדרות אלו הציגו גיבורים שנויים במחלוקת כמו [[ג'ון קונסטנטין]] הציני ולובו חובב האלימות, וכן הכילו תוכן למבוגרים שהבדיל אותן מקומיקס המיינסטרים. בהמשך הדרך, חברת DC קומיקס הפרידה את הכותרים האלה שבחותם ורטיגו אל מחוץ ל[[יקום DC]] הרגיל.
עד לתחילת שנות ה-90, האנטי גיבורים הפכו לשולטים במדיום מאשר לחריגים. בין הדמויות הפופולריות נמנו [[ונום (קומיקס)|ונום]] ו[[קייבל]] של מארוול קומיקס ו[[ספון (קומיקס)|ספון]] של [[אימג' קומיקס]].
הטרנד של יצירת דמויות בעלי עומק פסיכולוגי שפעלו בגבולות השחור-לבן השפיעו גם על נבלי-על. כך למשל, [[הג'וקר]] אויבו המושבע של [[באטמן]], תואר פחות כפושע מרושע ויותר כפסיכופת חולה רוח שאינו מסוגל לשלוט במעשיו. [[גלקטוס]], אוכל הכוכבים של מארוול, הפך לכוח טבע שאינו מתכוון לאיים בכך שהוא ניזון מעולמות. [[מגנטו (קומיקס)|מגנטו]], אויבה של קבוצת [[אקס-מן]], הפך לדמות חביבה יותר וסימפטית כאדם שנלחם עבור עם [[דיכוי|מדוכא]], לעתים באמצעים לא מקובלים.
==חוברות==
| |||