סאלי מאן – הבדלי גרסאות

ספרה השלישי והידוע ביותר, ''[[Immediate Family]]'', יצא לאור בשנת [[1992]]. ב[[ניו יורק טיימס]] נאמר על מאן בעקבות הספר ש"ככל הנראה אין צלם שנהנה יותר מפרץ של הצלחה בהיסטוריה של עולם האומנות". הספר מכיל 65 תמונות בשחור לבן של שלושת ילדיה, כולם מתחת לגיל 10. תמונות רבות צולמו בבקתת הקיץ של המשפחה ליד נהר שבו הילדים שיחקו ושחו בעירום. הספר עוסק במגוון נושאים שקשורים לילדות (שחייה בעירום, קריאה, התחפשות, שינה ומשחקים) אבל גם בנושאים יותר קודרים, כמו חוסר ביטחון, בדידות, פגיעה, מיניות ומוות. הספר עורר מחלוקת גדולה, כולל האשמות ב[[פורנוגרפית ילדים]]. אחת מהתמונות ('''וירג'יניה בת ה-4''') שבה נראית בתה וירג'יניה בת ה-4, צונזרה ב[[וול סטריט ג'ורנל]] בעזרת פסים שחורים על עיניה, פטמותיה וערוותה. מאן עצמה ראתה בצילומים "מצבים טבעיים דרך עיניה של אמא: שמחה, עצב, שובבות, חולי, דימום, כעס ואפילו עירום." כש[[מגזין טיים]] בחר בה כ"צלמת האמריקאית הטובה ביותר" בשנת [[2011]] נכתב עליה:

ספרה הרביעי ''Still Time'' שפורסם בשנת [[1994]] היה מבוסס על קטלוג של תערוכות נודדות שכלל תמונות מכ-20 שנות צילום. 60 התמונות שנכללו היו בעיקר תמונות של ילדיה, אך גם מעט צילומים מוקדמים בצבע של נופים וצילומים אבסטרקטיים.

ספרה החמישי של מאן, ''What Remains'', יצא לאור בשנת [[2003]], והוא בעל חמישה חלקים. החלק הראשון הכיל צילומים של מה שנשאר מכלבת ה[[גרייהאונד]] שלה, אווה, לאחר מצב של רקבון. החלק השני הכיל צילומים של גופות בתהליכי ריקבון שונים שנמצאו במכון ל[[זיהוי פלילי]]. החלק שלישי מתאר פרטים מנוף בשטח ששייך למאן שבו נהרג אסיר חמוש. החלק הרביעי כולל מחקר על [[קרב אנטיאטם]].