שעבוד צף – הבדלי גרסאות

הוסרו 24 בתים ,  לפני 7 שנים
אין תקציר עריכה
(ביניש עם יוד אחת)
בעת [[הבראת חברות|הבראת חברה]], בית המשפט רשאי, לפי סעיף 350(ו) לחוק החברות, לגבש שעבוד צף לבקשת נושה. כמו כן, ניתן לאפשר לנושה לממש נכס מהנכסים שעליהם חל השעבוד הצף, בתנאים הנקובים בסעיף. סעדים אלו עשויים להינתן לנושה בתור הגנה הולמת על בטוחתו, אותה בדרך כלל לא ניתן לממש בעת הליך הבראת חברה, עקב הקפאת ההליכים.
 
ב-[[1968]] קבע בית המשפט העליון כי לא ניתן לגבש שעבוד צף על נכסי יחיד.{{הערה|ע"א 689/68 '''חברת מגדלי פרי-זה בע"מ נ' הנאמן על נכס פאול שטראוס בפשיטת-רגל''', פ"ד כג(1) 715.}} פסק דין זה עסק בהתחייבות שניתנה קודם לחקיקת [[חוק המשכון]] בשנת [[1967]]. מאז, נשמעה הדעה כי על פי חוק המשכון ניתן לגבש שעבוד צף על נכסי יחיד. בשנת 2005 פסק בית המשפט המחוזי בירושלים כי בדומה למוסד [[אחריות נכסים]] ב[[משפט עברי|משפט העברי]], ניתן לרשום שעבוד צף על נכסי יחיד.{{הערה|1=[http://www.daat.ac.il/daat/maamar.asp?id=135 ע"א (מחוזי י-ם) 6063/05 '''מנחם עצמון נגד עזבון המנוח בר לבב ואח''''] (29.11.2005).}} ב[[ערעור]] על פסק דין זה קבע בית המשפט העליון (ברוב קולות של השופטים [[אליעזר ריבלין]] ו[[יוסף אלון]] ובניגוד לדעתו של השופט [[סלים ג'ובראן]]) כי לא ניתן לרשום שעבוד צף על נכסי יחיד.{{הערה|[http://elyon1.court.gov.il/files/06/650/000/h06/06000650.h06.htm רע"א 65/06 '''עזבון המנוח בר לבב ואח' נ. עו"ד מנחם עצמון ואח''''].}} על פסק דין זה הוגשה בקשה לקיום [[דיון נוסף]], שנדחתה על ידי הנשיאה [[דורית בייניש|דורית ביניש]],{{הערה|[http://elyon1.court.gov.il/files/08/760/032/n03/08032760.n03.htm דנ"א 3276/08 '''עו"ד מנחם עצמון ואח' נ. עזבון בר לבב ואח''''].}} בנימוק שפסק הדין של הרוב ממשיך את ההלכה הנוהגת במשך שנים רבות.
 
==הערות שוליים==
19,779

עריכות