כתובת השילוח – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
אין תקציר עריכה
Dvh (שיחה | תרומות)
מ שוחזר מעריכות של בית עקד ספרים (שיחה) לעריכה האחרונה של Yoavd
שורה 3:
[[קובץ:Siloam11.jpg|שמאל|ממוזער|250px|העתק הכתובת, המוצב במקום בו עמדה הכתובת המקורית בנקבת השילוח, 2010]]
 
'''כתובת השילוֹחַ''', שהתגלתה בשנת [[1880]], היא [[כתובת (ארכאולוגיה)|כתובת]] ב[[אלפבית עברי עתיק]], שנחצבה על כותל [[נקבת השילוח]] ומנציחה את רגע המפגש בין שתי קבוצות חוצבים, עם פריצת [[נקבת השילוח|הנקבה]] שהוליכה את מי ה[[גיחון]] שממזרח ומחוץ לחומת [[עיר דוד]] אל [[בריכת השילוח]] שבדרום-מערבהּ של [[עיר דוד]] ו[[חומות ירושלים#חומת חזקיהו|בתחום החומה]] בה הקיף [[חזקיהו]] את [[ירושלים]]. מןממקורות אחרים אנו לומדים שהנקבה נחפרה ביוזמתו של חזקיהו [[המקראמלכי יהודה|מלך יהודה]], בערך בשנת [[703 לפנה"ס|703 לפני הספירה]], כחלק ממערך [[ביצור]] ירושלים והכנתה לתקופת [[מצור]] ומלחמה צפויים{{הערה|צפוי משום שיהודה חדלה לשלם את מיסיה לאשור}} שיזום [[סנחריב]] מלך [[ממלכת אשור|אשור]].{{הערה|1=החציבה מוזכרת פעמיים ב[[מקרא]], וכן בספרו של [[בן סירא]] בן [[המאה ה-3 לפנה"ס]].
*{{הדגשה|וְיֶתֶר דִּבְרֵי חִזְקִיָּהוּ וְכָל גְּבוּרָתוֹ וַאֲשֶׁר עָשָׂה אֶת הַבְּרֵכָה וְאֶת הַתְּעָלָה וַיָּבֵא אֶת הַמַּיִם הָעִירָה הֲלֹא הֵם כְּתוּבִים עַל סֵפֶר דִּבְרֵי הַיָּמִים לְמַלְכֵי יְהוּדָה|[[מלכים ב]], [[S:מלכים ב כ כ|כ', כ]]}}.
*{{הדגשה|וְהוּא יְחִזְקִיָּהוּ, סָתַם אֶת-מוֹצָא מֵימֵי גִיחוֹן הָעֶלְיוֹן, וַיַּישְּׁרֵם לְמַטָּה-מַּעְרָבָה, לְעִיר דָּוִיד; וַיַּצְלַח יְחִזְקִיָּהוּ, בְּכָל-מַעֲשֵׂהוּ|[[דברי הימים ב]], [[S:דברי הימים ב לב ל|ל"ב, ל]]}}}},. ו[[ספר בן סירא]]{{הערה|
*{{הדגשה|חזקיהו חיזק חומות הקריה וכלכל אותה במים. בקע בצור תעלה ויבא מימיו העירה|[[בן סירא]], [http://www.daat.ac.il/daat/hasfarim/ben-sira-2.htm#48 מ"ח, יז-יח]}}}} אנו לומדים שהנקבה נחפרה ביוזמתו של חזקיהו [[מלכי יהודה|מלך יהודה]], בערך בשנת [[703 לפנה"ס|703 לפני הספירה]], כחלק ממערך [[ביצור]] ירושלים והכנתה לתקופת [[מצור]] ומלחמה צפויים{{הערה|צפוי משום שיהודה חדלה לשלם את מיסיה לאשור}} שיזום [[סנחריב]] מלך [[ממלכת אשור|אשור]].
 
==גילוי הכתובת וקורותיה==
שורה 31 ⟵ 34:
 
==מחקר תיארוך הכתובת==
בעבר היו שפקפקו ב[[תיארוך|תיארוכה]] של המנהרה לזמן חזקיהו, או ל[[תקופת הברזל]] השנייה בפרט, וראו בה מפעל [[חשמונאים|חשמונאי]]. מאחר שהכתובת חקוקה בכתב העברי הקדום שרווח בשלהי תקופת הברזל, והיא חקוקה על דופן המנהרה, הרי שזמןשהיא חקיקתהמעניקה חופףאת זמן חקיקתה לזמן חציבת המנהרה. גם בדיקות ה[[טיח]] המצפה את קרקעית המנהרה ואת דפנותיה, שנעשו בשיטת [[תיארוך פחמן-14|בדיקות פחמן 14]], איששו את שיוכה לתקופת הברזל השנייה.{{הערה|1=[http://www.ort.org.il/articles/?item=300189191].}} עם זאת, עדיין קיימים חוקרים המטילים ספק בשיוכה של המנהרה למפעליו של חזקיהו בזמן המצור, בין השאר עקב אי-התאמתה של פעולת נקיבה איטית ומתוכננת לזמן מלחמה, כמו גם חוסר מתאם מובהק לטקסט המקראי. גם לדעה הרואה את מפעל חציבת הנקבה, יחד עם מפעלי מים אחרים מאותה תקופה, כמפעל שנועד למטרת השקיית גן המלך המפואר, אולי השפעת גני [[נינוה]], אין על מה לסמוך.{{הערה|1=[http://www.snunit.k12.il/heb_journals/katedra/70003.html].}}
 
==לקריאה נוספת==