ויליאם ניקולסון, ברון ניקולסון הראשון – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
שורה 36:
ב-[[5 במרץ]] [[1903]] זכה ניקולסון בתואר 'אביר של חסד' ב[[מסדר ג'ון הקדוש]] ומונה ל[[נספח צבאי]] ראשי ל{{ה|צבא היפני הקיסרי}}, שם שירת במהלך [[המלחמה הרוסית-יפנית]]. בדצמבר [[1905]] מונה ניקולסון לפקד על אגף האספקה והחימוש של הצבא, כאשר מספר חודשים לאחר מכן הועלתה דרגתו ל[[גנרל]]. ב-[[2 באפריל]] מונה ניקולסון לתפקיד [[ראש המטה הכללי (הממלכה המאוחדת)|ראש המטה הכללי]] ותואר האבירות שלו הועלה לדרגת 'מפקד גבוה' ב[[מסדר האמבט]]. במהלך תקופתו כראש המטה, עסק ניקולסון בארגון מחדש של הצבא, הקמת 'הכוח הטריטוריאלי' וארגון מטה הצבא לכדי סטנדרטים מודרניים יותר.
 
במרץ [[1912]] סיים ניקולסון את תפקידו במטה הצבא ופרש, באוקטובר הוענק לו תואר [[ברון|ברונות]] על שמו ('ברונות ניקולסון'). באביב [[1914]], עם תחילת [[מלחמת העולם הראשונה]], חזר ניקולסון לצבא ושירת ב-'ועדת הביטחון האימפריאלית' שם נבדקה התנהלות הצבא במהלך הקרבות. מלבד זאת, קיבל ניקולסון מספר תפקידים פורמאלים נוספים, בהם קולונל-קומנדנט{{הערה|תפקיד פיקוד פורמאלי על יחידה, מעל לשרשרת הפיקוד בפועל של היחידה, אך ללא סמכויות אמיתיות.}} של [[רגימנט ההנדסה המלכותי]].
 
פחות מחודשיים לפני סוף המלחמה, נפטר ניקולסון בגיל 73 בביתו ברחוב פונט, [[לונדון]]. הוא נקבר בבית הקברות ברומפטון שבמערב לונדון, ומשום שלא השאיר בנים לרשת אתו, תואר ברונות ניקולסון לא המשיכה הלאה.