רודולף השני, קיסר האימפריה הרומית הקדושה – הבדלי גרסאות

רודולף היה בנם הבכור של [[מקסימיליאן השני, קיסר האימפריה הרומית הקדושה]] ואשתו, מריה בת [[קרל החמישי, קיסר האימפריה הרומית הקדושה|קרל החמישי]]. בעלותו לשלטון, עם מות אביו בשנת 1576, ביטל רודולף את המדיניות הסובלנית בה נקט אביו כלפי ה[[נצרות פרוטסטנטית|פרוטסטנטיות]] באדמות ההבסבורגיות, ואף סייע באופן פעיל ל[[קונטרה-רפורמציה]] ה[[נצרות קתולית|קתולית]]. יחד עם זאת, רודולף ניהל אורח חיים חילוני לחלוטין, ולא דבק באמונתו הדתית.

אף שהיה אדם מלומד, רודולף השני לא נודע רודולף השני כשליט ראוי וזאת לנוכחבשל העובדה שסבל מה[[דיכאון קליני|דיכאון הקליני]] שממנו סבל. בשונה מאביו, היה אדם מופנם ופגיע. לקראת סוף ימיו חווה מספר התקפי [[אי שפיות]], וכתוצאה מכך החלו בני משפחתו להתערב באופן פעיל בענייני ניהול הקיסרות.

ואמנם, לאחר שהובילו אישטוון בוצ'קאי (Bocskay) ובני בריתו ה[[האימפריה העות'מאנית|עות'מאניים]] התקוממות אלימה נגד השלטון ההבסבורגי בהונגריה ([[1604]]-[[1606]]), צבר אחיו הצעיר של רודולף, [[מתיאס, קיסר האימפריה הרומית הקדושה|מתיאס]], סמכות שלטונית בפועל אשר עלתה על זו של הקיסר. המרד ניצת בעקבות נסיונוניסיונו של רודולף לכפות את האמונה הקתולית על תושבי הונגריה. בשנת [[1608]] נאלץ רודולף להיענות לתביעותיו של אחיו ולהעניק לו את השליטה באדמות הונגריה, [[אוסטריה]] ו[[מוראביה]]. כדי לפצות על כך ולחזק את התמיכה בו ב[[בוהמיה]], פרסם רודולף היתר מלכותי מיוחד בשנת ב-[[1609]] צו מלכותי מיוחד המתיר חופש דתידת לאצילים ולעריםולתושבי הבוהמיותהערים בבוהמיה. ואולם מאמץ זה לא נשא פירותפרי, ורודולף נאלץ לוותר גם על אחיזתו בבוהמיה לטובתוולהעבירה של אחיולאחיו בשנת [[1611]]. אפשר ששלטונו הבלתי יציב ורב התהפוכות של רודולף השני היה בבחינת סימן לבאות: [[מלחמת שלושים השנה]] פרצה כשש שנים לאחר מותו.

מקובל להניח כי רודולף השני נמנה עם הצבעוניים שבמלכי אירופה לאורך ההיסטוריה, ובתקופה זו בפרט. הקיסר נהג לאסוף [[גמדות|גמדים]], ובצבאו שירת גדוד [[ענק|ענקים]] מיוחד. הוא הקיף עצמו ב[[אסטרולוגיה|אסטרולוגים]], והתעניין בעיקר במשחקים, באמנויות השונות ובמוזיקה. בדומה לאצילים רבים בני התקופה, הוא הוקסם ממסתורי המיסטיקה, הכישוף והמדע בן זמנו. הוא שימש כפטרונו של ה[[מתמטיקאי]] וה[[אסטרונום]] [[יוהנס קפלר]], כפטרונם של פסלים וציירים רבים כדוגמת [[ג'וזפה ארצ'ימבולדו]], ואף מימן פרסומם של כתבים העוסקים ב[[אלכימיה]].