אופיום – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
אין תקציר עריכה
אין תקציר עריכה
שורה 25:
הפרג נזכר מפורשות בהקשר הארצישראלי רק ב[[התקופה העות'מאנית בארץ ישראל|תקופה העות'מאנית]], כאשר החלו להשתמש בו בהרחבה לשם הנאה והתמכרות באופנים שונים: אכילה, שתייה, עישון ועוד. עדויות על שימוש באופיום כחומר משכר בארץ ישראל מצויות בספרות נוסעים, שסיפרו על שימוש הטורקים באופיום כדי להגביר את עוז רוחם במלחמה. הוא תואר כחומר המסוכן לבריאות כשנלקח במינון גבוה, ולמרות זאת השתמשו בו כמעט כל הטורקים באופן יומיומי.
 
בשנת 1799, כש[[נפוליאורףנפוליאון בונפרטה]] פלש לארץ אך כשל ונאלץ לסגת, הצבא הצרפתי נאלץ לנטוש חלק מהלוחמים החולים ביפו, בשל מספרם הרב. לפי עדויות אחדות, לעשרות מהם אשר מצבם היה קשה, הושארו מנות אופיום, כדי לשים קץ לסבלם ולא ליפול בידי האויב. אך הסתבר בדיעבד כי אחדות ממנות הרעל היו קטנות מדי, ומספר חיילים נותרו בחיים ונלקחו בשבי בידי הצי הבריטי.
במלחמת העולם הראשונה היה לאופיום תפקיד חשוב בכיבוש העיר עזה על ידי הבריטים. הקולונל הבריטי [[ריצ'רד מיינרצהגן]] מספר ביומנו שמטוסים בריטיים הוטסו מעל העיר והשליכו חפיסות סיגריות ספוגות באופיום. התוצאה הייתה שחלק גדול מן הצבא הטורקי בשריעה ובעזה היה אחוז תרדמה וטמטום, ולא היה מסוגל להתנגדות{{הערה|שם=זהר עמר}}.
 
==ראו גם==
*[[מלחמת האורפיוםהאופיום הראשונה]]
*[[מלחמת האופיום השנייה]]
*[[אמנת האופיום הבינלאומית]]