גישת התרגום דקדוק – הבדלי גרסאות
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
יצירת דף עם התוכן "גישת הדקדוק תרגום הינה גישה אשר שימשה מורים ללימוד שפות כבר לפני מאות שנים ללימוד שפות ל..." |
אין תקציר עריכה |
||
שורה 14:
טכניקות הלימוד הנפוצות הן: תרגום של קטעים ספרותיים, שאלות הבנת הנקרא, מציאת מילים נרדפות או הפכים מתוך קטע קריאה, מציאת מילים מקבילות וגזרות דומות בין שתי השפות בהנחה שמדובר בשפות דומות כמו עברית וערבית, השלמת מילים חסרות בתוך קטע, בדגש על מילים חדשות ונושאי דקדוק. שינון מילים, בניית משפטים באמצעות אוצר מילים חדש וכתיבת חיבור בשפת היעד
גישת הדקדוק תרגום בהוראת הערבית בישראל -
ד"ר אלון פרגמן מתייחס במאמרו "שיטת התרגום-דקדוק בהוראת השפה הערבית" (2006) לגישת התרגום- דקדוק בהוראת הערבית בבתי ספר עבריים. מאמרו מבקר את שיטת הוראה זו הנהוגה באוניברסיטאות. פרגמן מציין כי לאחרונה מתאפשרת בחירה יותר חופשית של מורים בבתי הספר בספרי הלימוד או הספרים בהם ילמדו או ישתמשו, החל מבתי ספר יסודיים מסוימים בהם מתחילים כבר ללמד ערבית מדוברת וכלה בבתי ספר תיכוניים.
האוניברסיטאות וחיל המודיעין של הצבא הם כמעט המקומות היחידים בארץ, בהן הוראת השפה הערבית נלמדת בסגנון שהיה נהוג עד שנות השמונים, הכוונה לסגנון הוראה וולגארי בו השתמשו במילים כמו "הפצצות", "חטיפות" וכדומה. סדרת הספרים הרלוונטית להוראה זו היא "אַבְּוַאבּ" (שערים) שבבסיסן לימוד התופעות הדקדוקיות ואוצר מילים עיתונאי-צבאי מאומץ במיוחד.
| |||