שיעול – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
מ לא כך
Rasha Iraqi (שיחה | תרומות)
amir
שורה 4:
 
מחקרים מצאו כי [[מהירות]] ה[[אוויר]] הנפלט מהריאות בזמן שיעול הינה בין 20 ל-60 קמ"ש{{הערה|‏[http://www.ncbi.nlm.nih.gov/pubmed/16785699 השפעת מסיכות על זרימת אוויר בעת שיעול], Inouye, Matsudaira, Sugihara}} ויכולה להגיע עד כ-100 קמ"ש{{הערה|‏[http://adsabs.harvard.edu/abs/2005APS..DFD.HA001H שדה הזרימה בשיעול אנושי], Hertzberg, Jean}}.
 
== '''גורמי השיעול:ׁׂ''' ==
 
==== '''שיעול הנגרם על-ידי הצטננות ושפעת''' ====
הן הצטננות והן שפעת נגרמות על ידי זיהום נגיפי, ואחת התגובות של הגוף על כך היא ייצור כמות גדולה יותר של [[ריריות|ריר]] באף ובדופן הריאות. מסיבה זו אין המנגנון הרגיל לטיהור דרכי הנשימה יכול לפעול כראוי, ועלינו להיעזר בשיעול.
 
השיעול הקשור בהצטננות מציק לנו בעיקר בבוקר. הסיבה לכך היא, שהריר אשר מצטבר באף נוטה להצטבר במשך הלילה בירכתי הגרון ולהסתנן אל תוך הקנה. בבוקר אנו משתעלים חזק כדי לטהר את דרכי הנשימה מן [[ליחה|הליחה]]. כמו כן תופעה שכיחה היא, שהשיעול נמשך גם אחרי שנעלמו שאר סימני ההצטננות; לעיתים נזקקות הריאות לשבוע או שבועיים, עד שהם מתנקות כליל.
 
==== הטיפול ====
האמצעי הטוב ביותר להקלת שיעול שמהצטננות [[שפעת|ושפעת]] הוא שאיפת אדים.
 
האדים מדללים ומרככים את הריר, וכך יכול החולה לסלקו ביתר קלות על ידי השיעול. תכשיר פשוט אך יעיל עד להפתיע הוא מים חמים, שהוכנסו לתוכם כמה גבישי [[מנתול|מֶנתול]] (מלועזית: Menthol) או חומר דומה שאפשר להשיגו בכל בית מרקחת או כמה עלים מצמח ה[[נענע]], יש לשאוף את האדים במשך חמש עד עשר דקות, לפחות פעמים ביום, כשמגבת מכסה הן את הראש והן את הקערה, כדי להקטין ככל האפשר את התפזרות האדים בחלל החדר.
 
סירופים למניהם עוזרים גם הם לדלל את הליחה, אך למעשה אפשר להשיג אותה תוצאה על ידי שתיית משקה חם, המכיל שתי כפיות דבש וכפית מיץ לימון בכוס מים חמים. משקה כזה מרגיע לא פחות מסירופ - והוא גם זול יותר.
 
<gallery>C:\Users\2012\Desktop\1234.jpg</gallery>
 
אם השיעול מלווה בשריקה או בכאבים בחזה, או שבמהלכו נפלט כיח ירקרק או בגון החלודה, כי אז יש לפנות לרופא. סימנים אלה מעידים על זיהום בריאות, העלול להתפתח לדלקת סימפונות חריפה.
 
מחלות רבות גורמות לשיעול. זיהומים [[חיידקים|חיידקיים]] או [[נגיף|נגיפיים]] גורמים במקרים רבים נזק לשעריות המכסות את הדפנות הפנימיות של הריאות. תפקידן העיקרי של השעריות הוא לפזר ולסלק את ה[[ריר]] אותו מפרישים [[תא]]י הריאה. בריר נלכדים באופן שגרתי [[מיקרואורגניזם|מיקרואורגניזמים]] וחלקיקים אחרים (כגון [[אבק]] ועשן). כשהשעריות ניזוקות ופעולתן נפגמת, מצטבר ריר מזוהם בריאות; דבר זה מקשה על ה[[נשימה]] וגורם ל[[רפלקס]] השיעול. בין המחלות הגורמות לשיעול אופייני ניתן למנות את [[דלקת ריאות|דלקת הריאות]] ואת ה[[סיסטיק פיברוזיס]].