הבדלים בין גרסאות בדף "פרנסואה הראשון, מלך צרפת"

מ
קישורים פנימיים, עריכה, עיצוב
מ (←‏העולם החדש: קישורים פנימיים)
מ (קישורים פנימיים, עריכה, עיצוב)
פרנסואה היה בן דודו מדרגה שלישית של [[שארל השמיני, מלך צרפת|שארל השמיני]] ונכד דודו של המלך [[לואי השנים עשר מלך צרפת|לואי השנים עשר]], שלא היה לו בן זכר שיוכל לרשת אותו. אחרי מותו של לואי השנים עשר ב-[[1 בינואר]] 1515, ירש פרנסואה את כתרו ומלך בשם פרנסואה הראשון. שנה לפני כן הוא נישא לקלוד, בתו של המלך לואי השנים עשר, שילדה לו שבעה ילדים ונפטרה בשנת [[1524]]. בשנת [[1530]] נישא פרנסואה לאלינור מאוסטריה, אך לא היו לו ילדים ממנה.
 
== פעילותו הצבאית ==
המלך פרנסואה הראשון טען לכתר [[הקיסרות הרומית הקדושה]] ופתח בסדרת מלחמות ב[[איטליה]]. ב[[קרב מאריניאנו]] (13 - 14 בספטמבר 1515) ניצח את צבא השכירים השווייצרי של [[דוכס]] [[מילאנו]] מאסימיליאנו ספורצה (בנו של [[לודוביקו ספורצה]]) והשתלט על העיר. המלך פרנסואה הראשון ניסה לכרות ברית עם [[הנרי השמיני מלך אנגליה]] נגדכנגד הקיסר [[קרל החמישי]]., בוב- [[1520]] התנהל משא ומתן בין שני המלכים ב[[שדה אריג הזהב]] (ליד העיר [[קאלה]]) שהסתיים ללא תוצאות. ב-[[24 בפברואר]] [[1525]] הובס פרנסואה הראשון ב[[קרב פאביה]] שבצפון איטליה בידי קרל החמישי ונלקח ב[[שבי]] ל[[מדריד]]. על פי הסכם מדריד ([[14 בינואר]] [[1526]]) ויתר על כל תביעותיו באיטליה ועל כל נחלותיו ב[[ארצות השפלה]] ובגבולותיה של צרפת עם הקיסרות הרומית הקדושה. ב- [[6 במרץ]] של אותה שנה שוחרר מן השבי וחצה את הגבול לצרפת בעוד ששני בניו הובאו לעיר [[באיון]] שבדרום מערב צרפת., בוב- [[15 במרץ]] של אותה שנה הגיעו למדריד כבניכ[[בן ערובה|בני ערובה]] למילוי תנאי ההסכם. אחרילאחר שחרורו התכחש פרנסואה הראשון התכחש לתנאי ההסכם בטענה כי נכפו עליו בהיותו בשבי.
 
ה[[אפיפיור]] [[קלמנס השביעי]], שהוכה בתדהמה לשמע ניצחונותיו של קרל החמישי על הצרפתים, החל לארגן את [[הליגה של קוניאק]] נגד קרל החמישי. ליגה זו כללה את צרפת, [[רפובליקת ונציה]], [[דוכסות מילאנו]] ו[[רפובליקת פירנצה]] בנוסף על [[מדינת האפיפיור]]. כישלונות הצרפתים בנאפולי ב- [[1528]] ובלנדריאנו שב[[לומברדיה]] ב- [[1529]], אילצו את פרנסואה הראשון לחתום על [[הסכם קמברה]] עם קרל החמישי ([[5 באוגוסט]] 1529) שלפיו ויתר על תביעותיו ל[[ארטואה]], ל[[פלנדריה]] ול[[טורנה]] והתחייב לשלם [[כופר נפש]] בעבור שחרורם של בניו, פרנסואה ואנרי, שהוחזקו ב[[שבי]] הספרדי מאז 1525.
המלך פרנסואה הראשון טען לכתר [[הקיסרות הרומית הקדושה]] ופתח בסדרת מלחמות ב[[איטליה]]. ב[[קרב מאריניאנו]] (13 - 14 בספטמבר 1515) ניצח את צבא השכירים השווייצרי של [[דוכס]] [[מילאנו]] מאסימיליאנו ספורצה (בנו של [[לודוביקו ספורצה]]) והשתלט על העיר. המלך פרנסואה הראשון ניסה לכרות ברית עם [[הנרי השמיני מלך אנגליה]] נגד הקיסר [[קרל החמישי]]. ב- 1520 התנהל משא ומתן בין שני המלכים ב[[שדה אריג הזהב]] (ליד העיר [[קאלה]]) שהסתיים ללא תוצאות. ב-[[24 בפברואר]] [[1525]] הובס פרנסואה הראשון ב[[קרב פאביה]] שבצפון איטליה בידי קרל החמישי ונלקח ב[[שבי]] ל[[מדריד]]. על פי הסכם מדריד ([[14 בינואר]] [[1526]]) ויתר על כל תביעותיו באיטליה ועל כל נחלותיו ב[[ארצות השפלה]] ובגבולותיה של צרפת עם הקיסרות הרומית הקדושה. ב- [[6 במרץ]] של אותה שנה שוחרר מן השבי וחצה את הגבול לצרפת בעוד ששני בניו הובאו לעיר [[באיון]] שבדרום מערב צרפת. ב- [[15 במרץ]] של אותה שנה הגיעו למדריד כבני ערובה למילוי תנאי ההסכם. אחרי שחרורו פרנסואה הראשון התכחש לתנאי ההסכם בטענה כי נכפו עליו בהיותו בשבי.
 
[[פרנצ'סקו ספורצה השני]], [[דוכס]] [[מילאנו]] מת ב- [[1535]] מבלי להשאיר אחריו יורש, וקרל החמישי השתלט על מילאנועירו. פרנסואה הראשון פלש לאיטליה, כבש את [[טורינו]] אך לא הצליח לכבוש את מילאנו. בתגובה, פלש קרל החמישי פלש ל[[פרובאנס]], החל להתקדם אל עבר [[אקס-אן-פרובאנס]], אבל נמנע מלתקוף את [[אביניון]], שהייתה עיר מבוצרת, ושב לספרד. פרנסואה הראשון כרת ברית עם [[האימפריה העות'מאנית]] ואוניות מלחמה שהוצבו ב[[מארסיי]] בסוף [[1536]] איימו על [[ג'נובה]]. בתיווכו של האפיפיור [[פאולוס השלישי]] חתם קרל החמישי חתם על [[הסכם ניס]] עם פרנסואה הראשון (ב-[[18 ביוני]] [[1538]])., לפיכאשר הסכםעל זהפי טורינותנאיו נשארה טורינו בידי הצרפתים.
ה[[אפיפיור]] [[קלמנס השביעי]], שהוכה בתדהמה לשמע ניצחונותיו של קרל החמישי על הצרפתים, החל לארגן את [[הליגה של קוניאק]] נגד קרל החמישי. ליגה זו כללה את צרפת, [[רפובליקת ונציה]], [[דוכסות מילאנו]] ו[[רפובליקת פירנצה]] בנוסף על [[מדינת האפיפיור]]. כישלונות הצרפתים בנאפולי ב- [[1528]] ובלנדריאנו שב[[לומברדיה]] ב- [[1529]], אילצו את פרנסואה הראשון לחתום על [[הסכם קמברה]] עם קרל החמישי ([[5 באוגוסט]] 1529) שלפיו ויתר על תביעותיו ל[[ארטואה]], ל[[פלנדריה]] ול[[טורנה]] והתחייב לשלם [[כופר נפש]] בעבור שחרורם של בניו, פרנסואה ואנרי, שהוחזקו ב[[שבי]] הספרדי מאז 1525.
 
הסכם ניס לא הביא על פתרונה את בעיית השליטה בדוכסות מילאנו שהעסיקה את פרנסואה הראשון ואת קרל החמישי. ב - [[1542]] פרצה [[מלחמה]] ב[[ארצות השפלה]]. ב- [[1543]] תקפו כוחות הברית הצרפתית - עות'מאנית תקפו את ה[[עיר]] [[ניס]] וביצעו מספר תרגילים צבאיים שהביאו ל[[קרב קרסול]] מדרום לטורינו, שבובו גברו הצרפתים על הספרדים ([[11 באפריל]] [[1544]]). בתגובה, פלשו קרל החמישי ו[[הנרי השמיני, מלך אנגליה|הנרי השמיני]], שראה בצרפת אויב משום שהייתה בת בריתם של ה[[סקוטים]], פלשו לצרפת. כוחותיו של קרל החמישי תקפו את סנט דיזייה ב[[שמפאן]], ואילו אלה של הנרי השמיני הטילו [[מצור]] על עיר ה[[נמל]] [[בולון-סיר -מר]].
[[פרנצ'סקו ספורצה השני]], [[דוכס]] מילאנו מת ב- [[1535]] מבלי להשאיר אחריו יורש, וקרל החמישי השתלט על מילאנו. פרנסואה הראשון פלש לאיטליה, כבש את [[טורינו]] אך לא הצליח לכבוש את מילאנו. בתגובה, קרל החמישי פלש ל[[פרובאנס]], החל להתקדם אל עבר [[אקס-אן-פרובאנס]], אבל נמנע מלתקוף את [[אביניון]], שהייתה עיר מבוצרת, ושב לספרד. פרנסואה הראשון כרת ברית עם [[האימפריה העות'מאנית]] ואוניות מלחמה שהוצבו ב[[מארסיי]] בסוף [[1536]] איימו על [[ג'נובה]]. בתיווכו של האפיפיור [[פאולוס השלישי]] קרל החמישי חתם על [[הסכם ניס]] עם פרנסואה הראשון ([[18 ביוני]] [[1538]]). לפי הסכם זה טורינו נשארה בידי הצרפתים.
 
מצור זה שנמשך זמן רב, העסיק את כוחותיו של הנרי השמיני ולא איפשראפשר להפנותם למתקפה גדולה שתאיים על [[פריז]]. כתוצאה, מכך חתם קרל החמישי חתם על [[הסכם קרפי]] (ב-[[18 בספטמבר]] 1544), שלפיוכאשר על פי תנאיו יישא [[שארל השני, דוכס אורליאן|שארל השני]], בנו הצעיר של פרנסואה הראשון, יישא לאישה את אנה מאוסטריה, אחייניתו של קרל החמישי, ויקבל כנדוניה את דוכסות מילאנו. מותו של שארל השני, דוכס אורליאן ב- [[1545]] גרם לביטול הסכם קרפי, והנרי השמיני, שלא אבה להסיר את המצור מעל בולון-סיר-מר, המשיך במלחמה עד ה-[[7 ביוני]] [[1546]] כאשר נחתם [[הסכם ארדר]] בין צרפת לבין אנגליה , שלפיו בולון-סיר-מר תישאר בידיו של הנרי השמיני עד [[1554]].
הסכם ניס לא הביא על פתרונה את בעיית השליטה בדוכסות מילאנו שהעסיקה את פרנסואה הראשון ואת קרל החמישי. ב - [[1542]] פרצה [[מלחמה]] ב[[ארצות השפלה]]. ב- [[1543]] כוחות הברית הצרפתית - עות'מאנית תקפו את ה[[עיר]] [[ניס]] וביצעו מספר תרגילים צבאיים שהביאו ל[[קרב קרסול]] מדרום לטורינו שבו גברו הצרפתים על הספרדים ([[11 באפריל]] [[1544]]). בתגובה, קרל החמישי ו[[הנרי השמיני, מלך אנגליה]], שראה בצרפת אויב משום שהייתה בת בריתם של ה[[סקוטים]], פלשו לצרפת. כוחותיו של קרל החמישי תקפו את סנט דיזייה ב[[שמפאן]], ואילו אלה של הנרי השמיני הטילו [[מצור]] על עיר ה[[נמל]] [[בולון-סיר מר]].
 
== העולם החדש ==
מצור זה שנמשך זמן רב, העסיק את כוחותיו של הנרי השמיני ולא איפשר להפנותם למתקפה גדולה שתאיים על [[פריז]]. כתוצאה, קרל החמישי חתם על [[הסכם קרפי]] ([[18 בספטמבר]] 1544) שלפיו [[שארל השני, דוכס אורליאן]], בנו הצעיר של פרנסואה הראשון, יישא לאישה את אנה מאוסטריה, אחייניתו של קרל החמישי, ויקבל כנדוניה את דוכסות מילאנו. מותו של שארל השני, דוכס אורליאן ב- [[1545]] גרם לביטול הסכם קרפי, והנרי השמיני שלא אבה להסיר את המצור מעל בולון-סיר-מר, המשיך במלחמה עד [[7 ביוני]] [[1546]] כאשר נחתם [[הסכם ארדר]] בין צרפת לבין אנגליה , שלפיו בולון-סיר-מר תישאר בידיו של הנרי השמיני עד [[1554]].
ב-[[1524]] שלח פרנסואה הראשון שלח את [[ג'ובני דה וראזאנו]] כדי לחקור את חופי [[צפון אמריקה]]. בזכות משלחת זו הוכרז כי [[ניופאונדלנד]] שייכת לכתר הצרפתי. ב-[[1534]] הוא שלח את [[ז'אק קרטייה]] לחקור את הנהר [[סנט לורנס]] ב[[קוויבק]]. ז'אק קרטייה מצא מספר איים וחבלי ארץ שלפי טענתו ניתן למצוא בהם כמויות גדולות של [[זהב]] ושל אוצרות אחרים. ב- [[1541]] שלח פרנסואה הראשון שלח את [[ז'אן-פרנסואה רוברוואל]] כדי ליישב את [[קנדה]] ולהפיץ את ה[[נצרות]] בקרב ה[[אינדיאנים]].
 
==העולם החדש==
 
ב-[[1524]] פרנסואה הראשון שלח את [[ג'ובני דה וראזאנו]] כדי לחקור את חופי צפון אמריקה. בזכות משלחת זו הוכרז כי [[ניופאונדלנד]] שייכת לכתר הצרפתי. ב-[[1534]] הוא שלח את [[ז'אק קרטייה]] לחקור את הנהר [[סנט לורנס]] ב[[קוויבק]]. ז'אק קרטייה מצא מספר איים וחבלי ארץ שלפי טענתו ניתן למצוא בהם כמויות גדולות של [[זהב]] ושל אוצרות אחרים. ב- [[1541]] פרנסואה הראשון שלח את [[ז'אן-פרנסואה רוברוואל]] כדי ליישב את [[קנדה]] ולהפיץ את ה[[נצרות]] בקרב ה[[אינדיאנים]].
 
==תרבות הרנסאנס==
 
== תרבות הרנסאנס ==
המלך פרנסואה הראשון הושפע מתרבות ה[[רנסאנס]] של איטליה, והוציא הון תועפות לשם הקמת טירות חדשות ובנייה מחדש של טירות קיימות. הוא המשיך בבניית [[טירת אמבואז]], שבה החלו קודמיו, והחל בבניית [[טירת בלואה]] מחדש. בתחילת שנות מלכותו החל לבנות את [[טירת שאמבור]] ב[[סגנון הרנסאנס]] ה[[איטלקי]], והקים את [[טירת סן-ז'רמן-אן-לה]]. תוכניתו הגדולה הייתה בנייתה מחדש של [[טירת פונטנבלו]] שהפכה עד מהרה למקום מגוריו המועדף, ולמקום מגוריה של מאהבתו [[אן דה פיסלה]] דוכסית אטאמפ. הוא הוציא הון רב גם על עיטורים פנימיים וחיצוניים של טירותיו, ובהם ספריות, פסלים, גנים, חצרות מפוארות ומזרקות מים.
 
פרנסואה בנה מחדש את ארמון ה[[לובר]] ב[[פריז]], שבימי הביניים שימש כמבצר, והפך אותו לבניין מפואר בסגנון הרנסאנס האיטלקי. הוא שכנע את [[לאונרדו דה וינצ'י]] לעזוב את איטליה ולהתגורר בטירת אמבואז שעל גדות נהר ה[[לואר (נהר)|לואר]] בצרפת. לאונרדו הביא אתו לצרפת יצירות אמנות ובהן ציורו המפורסם ה"[[מונה ליזה]]". המלך פרנסואה הראשון העסיק את צורף הזהב והפסל [[בנוונוטו צ'ליני]] ואמנים איטלקיים אחרים, בדקורציה של ארמונותיו. הוא העסיק סוכנים באיטליה במטרה לרכוש יצירות אמנות חשובות, כמו אלה של [[מיכלאנג'לו]], [[טיציאן]] ו[[רפאל (צייר)|רפאל]]. הוא היה גם איש ספר שתרם לפיתוחה של הספרייה המלכותית והעסיק בה כספרן ראשי את המלומד [[גיום בידה]], וייסד את הב-1530 את [[קולז' דה פראנס]] (1530).
 
הוצאותיו הגדולות של פרנסואה הראשון במלחמותיו באיטליה, בהקמה ובבנייה מחדש של טירות בצרפת וברכישת חפצי אמנות גרמו להתרוששותה של צרפת. הוא העלה את המסים והתחיל בנוהג של מכירת משרות ממלכתיות.
 
== יחסו לפרוטסטנטים ==
בתקופת מלכותו של פרנסואה הראשון, ייסד [[מרטין לותר]] ייסד ב[[גרמניה]] את תנועת הרפורמה ה[[פרוטסטנטים|פרוטסטנטית]]. תנועה זו התפשטה בצרפת כמו בכל [[אירופה]]. בתחילה, בהשפעת אחותו [[מרגריט מנווארה]], גילה פרנסואה הראשון גילה יחס של סובלנות כלפי התנועה החדשה, ששימשה לו כמכשיר פוליטי נגד יריבו הקיסר קרל החמישי., אך יחסו כלפי הפרוטסטנטים השתנה כאשר בלילה שלבליל ה-[[17 באוקטובר]] [[1534]] הופצו כרזות בגנות ה[[מיסה]] הקתולית ברחובות פריז ובערים אחרות בצרפת. הדבר גרם לסערת רוחות בקרב ה[[קתולים]] בצרפת, והמלך שראה בכך קנוניה נגד שלטונו החל לרדוף את הפרוטסטנטים ואף להוציאם להורג. באזורים מסוימים נחרבו כפרים שלמים ואלפי אנשים איבדו את בתיהם ונשארו חסרי כל. פרוטסטנטים רבים ובהם [[ז'אן קלווין]] נאלצו לצאת לגלות.
 
בתקופת מלכותו של פרנסואה הראשון, [[מרטין לותר]] ייסד ב[[גרמניה]] את תנועת הרפורמה ה[[פרוטסטנטים|פרוטסטנטית]]. תנועה זו התפשטה בצרפת כמו בכל [[אירופה]]. בתחילה, בהשפעת אחותו [[מרגריט מנווארה]], פרנסואה הראשון גילה יחס של סובלנות כלפי התנועה החדשה, ששימשה לו כמכשיר פוליטי נגד יריבו הקיסר קרל החמישי. אך יחסו כלפי הפרוטסטנטים השתנה כאשר בלילה של [[17 באוקטובר]] [[1534]] הופצו כרזות בגנות ה[[מיסה]] הקתולית ברחובות פריז ובערים אחרות בצרפת. הדבר גרם לסערת רוחות בקרב ה[[קתולים]] בצרפת, והמלך שראה בכך קנוניה נגד שלטונו החל לרדוף את הפרוטסטנטים ואף להוציאם להורג. באזורים מסוימים נחרבו כפרים שלמים ואלפי אנשים איבדו את בתיהם ונשארו חסרי כל. פרוטסטנטים רבים ובהם [[ז'אן קלווין]] נאלצו לצאת לגלות.
 
== רפורמה מנהלית ==
ב-1525 חתם עם האפיפיור על הקונקורדט של בולוניה שהפך אותו לאחראי על מינוי כמרים לאחר שקיבלו את אישור האפיפיור.
 
ב-[[1539]], חתם פרנסואה על [[פקודת וילר-קוטרט]], אשר עשתההפכה את ה[[צרפתית]] לשפת המנהל הרשמית במקום ה[[לטינית]]. צו זה חייב כמרים לרשום לידות, נישואין והלוויות בצרפתית והקמתם של משרדי רישום בכל אזור בצרפת., זהמהלך יצרשיצר את הרישומים הראשוניים של נתונים סטטיסטיים באירופה.
 
פרנסואה הראשון מת ב- 1547 ונקבר ב[[בזיליקת סן דני]] שליד פריז. בנו אנרי ירש את הכתר בשם [[אנרי השני]].
 
== ילדיו של פרנסואה ==