DXM – הבדלי גרסאות

לאחר הוצאת הקלטת התפרקה קאלויס דאנטור. והופמן ואלטראז הקימו רונן הופמן ויריב אלטר את להקת ההמשך די.אקס.אם (ב[[אנגלית]] נכתב שמה כ"DXM"), שגם היא מחולון. השם הוא ראשי תיבות של Deus Ex Machina: מונח בלטינית שמקורו בתיאטרון היווני ותרגומו הוא "הרוח מתוך המכונה". הלהקה כללה את אלטר כסולן ו[[גיטריסט]], הופמן כ[[זמר]] ו[[קלידן]], [[דורון סולומונס (מוזיקאי)|דורון סולומונס]] ו[[שמוליק ברקוביץ']] (לא פורט במה ניגנו השניים; ארבעת החברים היו אז בני 16). הלהקה, שהמשיכה (בינתיים) את דרכה המוזיקלית של קאלויס דאנטור, העלתה ב[[קולנוע דן]] את המופע החד פעמי '''Coma ([[תרדמת]])''', שכונה על ידיה "מופע תעשייתי". המופע עורר סערה בעיקר ב[[מקומון|מקומונים]] ב[[תל אביב]]. בהופעה הופיעו חברי הלהקה בבגדים שחורים (שנצבעו ב[[סיר]] [[מטבח]]), לבוש ייחודי שאפיין אותה תמיד.

ב[[מרץ]] [[1985]] הוציאה הלהקה קלטת בכורה בשם '''R.I.P ([[ינוח בשלום על משכבו]])'''. הקלטת יצאה עם עטיפה בעיצובו של אלטר, שהזכירה עור נחש ונראתה כאילו הוכתמה ב[[דם]]. היא כללה 18 שירים בסגנון "Industrial Dead Music" ("מוסיקה תעשייתית מתה"), להגדרת הלהקה. השירים, פרי עטם של אלטר והופמן, היו ארוכים וקשים לעיכול, בעלי [[סאונד]] "מלוכלך" ואופי אפל, שאופיינו בשירה צעקנית וכללו "נגינה" ב[[מתכת|מתכות]], [[מקדחה|מקדחות]], [[פעמון|פעמון כנסייה]], [[כלב]] [[טיבט|טיבטי]], [[מנוע]], [[טלפון]], קלידים, [[מייבש שיער]], קולות ילדים, [[שיעול]], [[אורגן חשמלי|אורגן]] [[קסיו]] ועוד. הלהקה הוסיפה לעטיפה את ההערה "די.אקס.אם לא מתכוונים לפגוע ברגשות של מישהו, ולא לבטא איזושהי דעה, פוליטית או חברתית", והפנתה את המאזינים לכתובת פיקטיבית ב[[עזה]]. השירים עסקו בין השאר ב[[נדודי שינה]], [[פחד]], [[שואה]], [[כאב]], [[מוות]] ו[[אלימות]], ומתוכם בלטבלטו במיוחד שיר המשך ללהיטהשירים: "Metal Skin" של קאלויס דאנטור, "Iron Suffering ([[סבל]] ברזל)", ששילב [[מוזיקה אלקטרונית]] עם זעקות שבר ורעשי מקדחה. בנוסף בלטו גם השירים, "Venice ([[ונציה]])", "Genesis ([[בראשית]])", "DXM Game Start (די.אקס.אם - התחלת המשחק)", "March From The Window Sill ([[מארש]] מ[[אדן]] החלון)", "Colossal Cries Of Unrevealed Soul (זעקות ענק של נשמה נסתרת)" ו"Pray For Moscow ([[תפילה]] ל[[מוסקבה]])".