זיהוי תווים אופטי – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
שורה 58:
*ב[[צג]] המחשב, קו אלכסוני דק, מוצג לפעמים כסדרה של מלבנים הנוגעים זה בזה בפינות. סביר שאם ננסה לחתוך קו כזה בקו אלכסוני דק אחר, התוצאה תהייה שהקווים לא נחתכו. כי חיתוך שני קווים, פירושו שבנקודה מסוימת קו אחד עלה על קו אחר, אבל במקרה שלנו לא חייב להיות שבנקודת החיתוך, מלבן מקו אחד עלה על מלבן מקו שני. לכן בתוכנה כותבים [[שגרה (תכנות)|שגרה]] להרחבת הקו בצורה כזו: עוברים על כל הנקודות בתמונה (שהן בעצם מלבנים קטנים) ואם מוצאים 4 מלבנים צמודים( 2 למעלה ו-2 למעתה) שמתוכם 2 לבנים ו-2 שחורים, כאשר 2 השחורים נוגעים זה בזה רק בפינה אחת( כלומר עומדים באלכסון), משנים אחד מהמלבנים הלבנים לצבע שחור.
*תכונה המתקבלת מקו חיתוך העובר [[מרחק נקודה מישר|ליד]] מרכז המלבן החוסם את האות, מקבלת ציון גבוה מתכונה המתקבלת על ידי קו המחבר שתי נקודות בקרבת פינת המלבן. כי עיקר תכונות האות מוגדרות על ידי מרכזה. לדוגמה : בין האותיות 'ב', 'ה', 'כ' ו -'פ' בכתב, אפשר להבדיל, בעיקר על פי מרכזם.
*כדי לחסוך בזיכרון ולהאיץ את החישוב, מחשבים את טיב התכונה בעזרת חישוב במספרים שלמים ו[[ עיגול (אריתמטיקה)|עיגול]] התוצאה. לדוגמה : נניח שאות אחת נחתכה בעזרת קו של תכונה מסוימת ב - 9 מתוך 10 המופעים . התוכנה תבצע [[ממוצע]] במספרים שלמים :
<math> \frac{9}{10} =0 </math> = הממוצע
אבל להגיד שאם במקרה אחד האות לא נחתכה היא לא תחתך אף פעם זו שגיאה משמעותית . לכן במקרה זה מעגלים למעלה והתוצאה יוצאת:
<math> \frac{9}{10} = 1 </math> = הממוצע
התוצאה מלמדת שלא מתחשבים במקרה אחד חריג. אבל בכל זאת זה לא טוב, כי נראה שהתוכנה תיכשל בזיהוי של אחד מתוך עשרה מקרים!
במציאות הזיהוי הרבה יותר מדויק ממה שנדמה. כי יש עוד תכונות המגבות במקרה שגוי. ובנוסף לכך החישוב מדמה את הקריאה של האדם,
כי כשאנו קוראים אנו ב[[הכרה|הכרתנו]] מעגלים.
 
== זיהוי אות ביחס לשורה ==