רציונליזם – הבדלי גרסאות

לייבניץ אומר שחושים מספקים לנו מידע ואמת רגעיים בלבד לגבי התחום הנחקר ואנו לא יכולים לקבוע אמת כללית על סמך רגעים אקראיים אלו. האמת המלאה והכללית נקבעת רק בדרך האינטואיציה שאינה תלויה ברגעיות החושים אלא היא כוליות בפני עצמה. ליבבניץ מוסיף ואומר שבתחומים כמו [[מתמטיקה]] או [[גאומטריה]], המושגים והעקרונות מולדים. שום נסיון אמפירי לא יכול להביא אותנו לעקרונות אלו. בתחומים אחרים כמו מוסר, שיפוט, מטפיזיקה ולוגיקה הידע נרכש בדרך אינטואיטיבית. ניתן כאן לראות את אחת החולשות החשובות של הדעה הרציונליסטית. רציונליסט מאמין באמונה שלמה שהידע שלו שהושג בדרך האינטואיציה, הוא אמיתי. האם הוא יכול להוכיח זאת ללא שום שימוש אמפירי? אתה יודע אינטואיטיבית שגוף אדום לא יכול להיות ירוקכחול באותו הזמן ושאם גוף נמצא במקום A הוא לא יכול להמצא באותו הזמן, גם במקום B. אך האם תוכל להגיע לעקרון הראשון ללא ידע אמפירי על האדום והכחול? ( יש המנסים לפתור בעיה זו באומרם שהרציונליסט יודע אינטואיטיבית מה '''חייב''' להיות ללא קשר הכרחי למה שישנו ב[[מציאות]] - כלומר אני יודע אינטואיטיבית שאדום שונה מכחול ושגוף לא יכול להיות דבר אחד ודבר שונה באותו זמן, על כן לא יכול להיות אדום וכחול באותו הזמן. זאת ללא קשר אם אני יודע מה זה כחול או אדום). אך אני יודע אינטואיטיבית שגוף לא יכול להיות בשני מקומות שונים באותו הזמן ואני משוכנע באמיתות עקרון זה. אך מכניקת הקוואנטים אומרת אחרת ואז יש שתי אמיתות, אחת אינטואיטיבית ואחת אמפירית המנוגדות ביניהם. אזי או שאחת מהן היא שקרית - ואיך אקבע איזו היא השקרית?-או ששתיהן נכונות ואז נוצר כאן כשל לוגי.