יוסף גורני – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
שורה 65:
במישור האידאולוגי-ערכי היה ויצמן קרוב לתנועת העבודה ו'''במיוחד''' להתיישבות השיתופית. היו לו שלוש אהבות ב[[ארץ ישראל]]: [[נהלל]], [[משמר העמק]] ו[[מכון ויצמן]]. היה זה צירוף [[אוטופיה|אוטופי]] בין ההתיישבות השיתופית לבין המדע, זאת למרות שויצמן בהשקפת עולמו ובתרבותו לא היה סוציאליסט, ואפילו היה מתנגד חריף למרקסיזם, זה מצד העיקרון.
 
בעניין הפוליטי ניתן לראות שתי תקופות: בסוף [[שנות העשרים]] וב[[שנות השלושים]] התקיימה ברית פוליטית-מדינית בין ויצמן לבין תנועת העבודה. ב[[שנות הארבעים]] נוצר קרע בינו לבין דוד בן-גוריון, המנהיגממנהיגי של תנועת העבודה, שעיקרו היה מחלוקת פוליטית לגבי הסמכויות של נשיא התנועה הציונית, דהיינו ויצמן, ויושב ראש ההנהלה הציונית, דוד בן-גוריון. ויצמן דגל במשטר נשיאותי לפיו מדיניות החוץ היא בידי הנשיא כמו ב[[ארצות הברית]]. ואילו בן-גוריון דגל במשטר של ממשלה אשר בו הממשלה היא הריבון והיא הקובעת (ממשלה דהיינו ההנהלה הציונית). המאבק ביניהם נסוב סביב השאלה עד כמה יש להעביר את הדגש של המדיניות הציונית מאנגליה לארצות הברית. ויצמן היה נאמן של בריטניה ואילו בן-גוריון תבע את המעבר לארצות הברית.
 
כתוצאה ממאבק זה, לאחר הקמת [[מדינת ישראל]], התמנה אומנם ויצמן לנשיאה, אלא שסמכויותיו כנשיא קוצצו רק לעניינים טקסיים וזאת כתוצאה מדרישתו של בן-גוריון.