סלון – הבדלי גרסאות
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
אין סיבה - ביטול גרסה 15222977 של 5.29.175.215 (שיחה) |
אין תקציר עריכה |
||
שורה 1:
{{פירוש נוסף|נוכחי=חדר בתוך בית מגורים|אחר=התכנסות אינטלקטואלית|ראו=[[סלון ספרותי]]}}
[[קובץ:JvM haeufigstesWohnzimmer.jpg|250px|שמאל|ממוזער|סלון אירופי טיפוסי]]
'''סלון''' (בצורה פחות נפוצה ב[[עברית ישראלית]]: '''טרקלין'''{{הערה|המילה טרקלין נכנסה ל[[עברית]] מ[[לשון חז"ל]], ואילו המילה סלון מקורה מ[[לועזית]].}}) הוא החדר הראשי והגדול ב[[בית מגורים]] ובו מתנהלים חיי הפנאי והחברה של דרי הבית. הסלון משמש גם לאירוח והוא החדר המוצג בפני המבקרים. הסלון המודרני כולל לרוב רהיטי ישיבה (כיסאות, ספות, כורסאות) ומערכת בידור ביתית (טלוויזיה, מערכת סטריאו, קונסולת משחקים). בסלון מוצגים גם פריטי [[עיצוב]], חפצי נוי, יצירות אמנות ומזכרות אישיות, המשמשים את בני הבית על מנת להציג תדמית מסוימת לאורחיהם ובאי ביתם
מקור המילה סלון בשפה ה[[צרפתית]], ומשמעותו האטימולוגית הוא חדר גדול (ואכן נקרא בעברית בעבר "החדר הגדול"). בעשורים האחרונים משתמשים בעברית גם במונחים חדר מגורים, חדר דיור וחדר אירוח בהשפעת השפה ה[[אנגלית]] (living room). אולם המונח סלון הוא המושרש והנפוץ ביותר בעברית בת זמננו.
שורה 7:
בחברה ה[[חרדים|חרדית]] ניצב במקום בולט בסלון ארון [[ספרות תורנית|ספרי קודש]] גדול וארון ובו [[ויטרינה]] בה מוצגים [[תשמיש קדושה ותשמיש מצווה|תשמישי קדושה]] נאים ([[פמוט]]ים, כוס ל[[קידוש]] וכדומה). במרכז הסלון ניצב השולחן הסלוני הגדול, עליו נערכות [[סעודת שבת|סעודות השבת]]{{הערה|{{אנשים ישראל|הדס חנני|דפוסי מגורים באוכלוסיה החרדית בישראל|7766|}}}}.
בשפה ובתרבות ה[[ערבית]] נקרא חדר האירוח המרכזי בשם '''[[ליוואן]]'''. לאורך קירותיו מצויות ספות נמוכות ובמרכזו פרושים [[מחצלת|מחצלות]] ו[[שטיח]]ים. חדר נפרד או אזור ה[[מזרן|מזרנים]] וה[[כרית|כריות]] לאורך הקירות נקרא אזור ה[[דיוואן]], ההתכנסות. באירועים בהם נהוגה הפרדה בין גברים ונשים מקובל כי הנשים יושבות בדיוואן
== הערות שוליים ==
|