התאבכות – הבדלי גרסאות
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
ראו גם |
מ ויקיזציה |
||
שורה 1:
[[קובץ:Interferenz bei der Lichtreflexion an einer CD.jpg|
[[קובץ:Standing waves1.gif|שמאל|ממוזער|250px|התאבכות שני [[פולס]]ים סינוסיים]]
'''התאבכות''' היא תופעה [[פיזיקה|פיזיקלית]] המאפיינת [[גל
==עקרונות==
[[
[[קובץ:Two sources interference.gif|שמאל|ממוזער|250px|אנימציה של התאבכות של גלים המגיעים משני מקורות נקודתיים]]
[[קובץ:Wavepanel.png|ממוזער|200px|תבניות התאבכות משני מקורות נקודתיים. אורך הגל גדל ככל שיורדים בתמונות והמרחק בין המקורות גדל בהתקדמות ימינה בתמונות.]]
שורה 22:
* ב[[ניסוי שני הסדקים]] מתקבלת תמונת התאבכות של [[גל מישורי]] הפוגע במחסום בעל שני סדקים, המשמשים כשני מקורות קוהרנטיים. בעברו השני של המחסום מתקבלת תבנית התאבכות התלויה בצורה הגאומטרית של הסדקים, במרחק ביניהם ובאורך הגל. בשנת [[1801]] בוצע הניסוי לראשונה ב[[אור]] על ידי הפיזיקאי [[תומאס יאנג]]. בשנת [[1961]] הוא בוצע לראשונה עבור אלקטרונים, שם ההתאבכות היא של [[פונקציית גל|פונקציות הגל]] שלהם.
*[[עקיפה]] - כאשר גל מישורי פוגע במחסום כללי, לאו דווקא שני סדקים, אז התבנית המתקבלת בעברו השני, לפי [[עקרון הויגנס]], היא תבנית ההתאבכות שהייתה מתקבלת אילו מכל נקודה במיפתח המחסום היה בוקע גל כדורי. תבנית כזו נקראת תבנית עקיפה. למשל, [[סריג עקיפה]] הוא מחסום בעל מספר רב של חריצים מקבילים וצפופים. התבנית המתקבלת תלויה באורך הגל, וכך ניתן להפריד גל למרכיביו השונים ולכן סריגים משמשים ככלי חשוב ב[[ספקטרוסקופ
* [[אינטרפרומטריה|אינטרפרומטרים]] הם מכשירים שבהם גל מפוצל לשניים ולאחר מכן שני הגלים מתאחדים שוב ומתאבכים זה בזה. אינטרפרומטרים מאפשרים לבצע מדידות של מרחק מדויקות מאוד, ברזולוציה קטנה מאורך הגל הנכנס. הניסוי המפורסם ביותר שהשתמש באינטרפרומטר היה [[ניסוי מייקלסון מורלי]] שניסה למדוד את מהירות כדור-הארץ יחסית לאתר, והכישלון שלו היה אבן דרך חשובה בדרך לפיתוח [[תורת היחסות הפרטית]].
שורה 30:
* [[פוטואלסטומטריה]] - מדידת [[מאמץ (הנדסה)|מאמצים]] בחומרים שקופים באמצעות התאבכות, הנגרמת מתופעת ה[[פוטואלסטיות]] בה [[מקדם שבירה|מקדם השבירה]] של חומר משתנה כתוצאה מהמאמצים בו.
* [[קריסטלוגרפיה]] - בדומה לאופן פעולת הסריג, כאשר גל פוגע במשטח, נוצרת תבנית התאבכות שהיא למעשה [[טרנספורם פוריה]] של המשטח, ולכן ניתן ללמוד ממנה על מבנה המשטח.
==ראו גם==
|