רשות הציבור – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
Legobot (שיחה | תרומות)
מ בוט: מעביר קישורי בינויקי לויקינתונים - d:q19652
שכתוב מלא של הערך שהיה שגוי ולא מדויק
שורה 1:
{{פירוש נוסף|נוכחי=ידע ובהמצאות מורשים לשימוש חופשי}}
[[קובץ:PD-icon.svg|שמאל|ממוזער|100px|סמליל לא רשמי שמציין שחומר כלשהו אינו מוגן בזכויות יוצרים]]
'''רשות הציבור''' או '''נחלת הכלל''' כוללת יצירות והמצאות שאינן מוגנות בקנין רוחני.
'''רשות הציבור''' או '''נחלת הכלל''' כוללת גוף של [[ידע]] ו[[המצאה]] - בייחוד עבודות [[יצירתיות]] כדוגמת [[כתיבה]], [[אמנות]], [[מוזיקה]] ו[[המצאה|המצאות]] - אשר אף אדם או ישות חוקית אחרת, אינם יכולים לבסס או לטעון לאינטרס [[קניין|קנייני]] עליו. גוף זה של מידע ושל יצירתיות נחשב כחלק מה[[מורשת (תרבות)|מורשת]] התרבותית והרוחנית המשותפת ל[[אדם|אנושות]], אשר ככלל כל אדם מורשה להשתמש בו ולנצל אותו.
 
תקופת ההגנה המשפטית על יצירות מוגבלת בזמן (בדרך כלל למשל חיי היוצר ועוד שבעים שנה לאחר מכן), וכך גם תקופת ההגנה על פטנטים (בדרך כלל למשך עשרים שנה מיום הגשת הבקשה לפטנט). בתום התקופה הזו, היצירות וההמצאות אינן עוד בבעלות כלשהי, וכל אחד רשאי להשתמש בהן ללא בקשת רשות ממי שהיו הבעלים, וללא תשלום כלשהו.
המידה שבה חברי הציבור מורשים להשתמש או לנצל פריט, נמצאת ביחס מנוגד לאינטרסים הקנייניים שבאופן כללי מגבילים זאת. על כן אם פריט אינו ברשות הציבור, זה עשוי להיות כתוצאה של אינטרס קנייני המיוצג על ידי [[זכויות יוצרים]] או [[פטנט]]. אולם כאשר פגות ההגבלות הנובעות מזכויות יוצרים, או מ[[קניין רוחני|קניינים רוחניים]] אחרים, היצירות נכנסות לרשות הציבור והן מורשות לשימוש בידי כל אדם.
 
למשל, יצירותיו של חיים נחמן ביאליק נמצאות כיום בנחלת הכלל, משום שחלפו למעלה משבעים שנה מאז מותו, בשנת 1934.
בהתאם ל[[חוק זכויות היוצרים האמריקני]], כל [[יצירה של הממשל הפדרלי של ארצות הברית]] נמצאת ברשות הציבור.
 
בתחום הפטנטים, כאשר ההגנה המשפטית פוקעת, כל גורם רשאי ליצור את ההמצאה, בכפוף למגבלות בדינים אחרים. כך, כאשר פטנט על תרופה פוקע, יכולות חברות תרופות אחרות לייצרו, וזו נקראת תרופה גנרית. עדיין דרוש אישור של משרד הבריאות לשיווק התרופה.
המאמר '''[[הטרגדיה של נחלת הכלל|הטרגדיה של רשות הציבור]]''' (או 'הטרגדיה של נחלת הכלל' ע"פ תירגום אחר) הוא מאמר הגותי מאת [[גארט הרדין]] אודות הרכוש המשותף. מאמר זה עומד בבסיס תפיסת ה[[סביבתנות]].
 
המאמר '''[[הטרגדיה של נחלת הכלל|הטרגדיה של רשותהמאגר המשותף הציבור]]''' (או 'הטרגדיה של נחלת הכלל' ע"פ תירגום אחר) הוא מאמר הגותיאקדמי מאת [[גארט הרדין]] אודותשהראה הרכושכיצד שיתוף במשאבים ללא שיתוף בהוצאות, יביא לכללית המאגר המשותף, ומכאן, תמיכה בקניין פרטי. מאמרבתרבות זההדיגיטלית, עומדנחלת בבסיסהכלל תפיסתנתפסת ה[[סביבתנות]]כאינטרס ציבורי חשוב.
{{-+}}