הבדלים בין גרסאות בדף "דוד לסקוב"

הוסרו 2 בתים ,  לפני 5 שנים
אין תקציר עריכה
השניים החליטו לברוח מרוסיה וניסו לראשונה ב-[[1927]] לחצות את נהר [[אמור (נהר)|אמור]] ל[[סין]], אך נתפסו ונאסרו לחודשיים. לאחר שריצו עונש הצליחו לעבור את הגבול לסין והגיעו לעיר [[חרבין]], שבה עבד בבניין והיה ממקימי תנועת [[השומר הצעיר]] בעיר.‏‏<ref>‏[http://www.kibbutz.org.il/itonut/dafyarok/080828_shomer_tamid.htm?nojump=1 שומר תמיד: שומרים בסין]‏</ref> בשנת [[1928]], לאחר שידידים מהארץ ארגנו להם [[סרטיפיקט]]ים, עלה הזוג ל[[ארץ ישראל]] ולסקוב החל לעבוד כפועל ב[[בנימינה]]. במקביל, הוא השלים את לימודי ה[[אדריכלות]] ב[[הטכניון|טכניון]]. עם תום לימודיו פתח בחיפה משרד אדריכלות ועסק בתכנון מבנים בחיפה ובקריות.
 
לאחר פרוץ [[מלחמת העולם השנייה]], התנדב לסקוב ל[[הצבא הבריטי|צבא הבריטי]]. עם [[קום המדינה]] והקמת צה"ל, השתתף לסקוב בקרבות [[מלחמת העצמאות]] בגליל וב[[הנגב|נגב]]. לאחר תום המלחמה, שירת ב[[חיל ההנדסה הישראלי]] וב[[פיתוח אמצעי לחימה בישראל|פיתוח אמצעי לחימה]]. לאורך השנים, הוא השתתף ב[[ייבוש החולה]], שירת כקצין ההנדסה של [[חטיבת גולני]], של [[פיקוד הדרום]] ושל [[פיקוד הצפון]], וכן כראש ענף שדה בחיל ההנדסה, ומשנת [[1957]] כסגן קצין הנדסה ראשי. הוא קיבל מהרמטכ"ל דאזאז, [[יצחק רבין]], דרגת [[אלוף משנה]], מחוץ לתקן, כיוון שבחיל ההנדסה דרגה זו הייתה שמורה רק למפקד החיל. לאחר [[מלחמת יום כיפור]], הרמטכ"ל [[מוטה גור]] העניק לו דרגת [[תת-אלוף]].
 
לסקוב עסק בכל שנות שירותו בפיתוח אמצעי לחימה אולם ראה את עצמו קודם כל כ[[מהנדס]] ובונה. הוא חשב כל העת על פתרונות הנדסיים והיה אהוב על חייליו. לסקוב הורשה להקים את יחידת הפיתוח של חיל ההנדסה ([[יחידת יפת"ח]]), שנקראה בימיה הראשונים "חוליית לסקוב". לאחר שהיה ברור כי פיקוד צבאי פחות מאתגר עבורו. את ה[[מהנדס]]ים שגייס ליחידתו היה מדריך אישית לאחר שביקש מהם לשכוח את כל אשר למדו באוניברסיטאות... לסקוב תכנן פרויקטים לפי דרישות מבצעיות של יחידות צבאיות (כולל [[סיירת מטכ"ל]]). בין הפרויקטים המורשים לפרסום, ניתן למצוא את [[גשר הגלילים]], שפיתח יחד עם [[ישראל טל]]. בנוסף תכנן את שכבת הפיצוץ להגנה על מוצבים, את "מטען לסקוב", את "[[אור יקרות]]", את [[זאב (רקטה)|רקטת "זאב"]] (שאחת מהן הרגה את הרמטכ"ל המצרי ב[[מלחמת ההתשה]]), את [[כדור גומי|כדורי הגומי]]. בגין המצאותיו ופעילותו לפיתוח [[חיל הנדסה|ההנדסה הקרבית]], הוענקו ללסקוב שלושה פרסי ביטחון ישראל (בשנים [[1964]]{{הערה|{{דבר||חמשה אזרחים וסא"ל ד. לסקוב זכו בפרס הבטחון לתשכ"ד|1964/04/26|00802}}}}, [[1973]] ו-[[1984]]), וכן ציון לשבח מטעם ועדת פרס ביטחון ישראל (בשנת [[1972]]). כמו כן הוא [[יקיר חיפה|יקיר העיר חיפה]], והוענק לו תואר [[דוקטור לשם כבוד]] מ[[הטכניון]].
משתמש אלמוני