ויקיפדיה

טעות (חוזה) – הבדלי גרסאות

עיון אינטראקטיבי בהיסטוריה
→ העריכה הקודמתהעריכה הבאה ←
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
חזותיקוד ויקי
מ ←‏הוכחת הטעות: עריכה, הגהה
שורה 16:
 
== הוכחת הטעות ==
===יסודות העילה ===
 
על מנת להוכיח התרחשותה של טעות, יש להראות את התקיימותם של כמה יסודות:
1.* לשון החוק היא "מי שהתקשר ב''חוזה'' עקב טעות...". על כן, ראשית, יש להוכיח קיומו של חוזה תקף, וזאת על פי המבחנים השונים הקבועים בפרק א' לחוק החוזים.▼
 
2.* יש להוכיח קיומה של טעות, משמע, אמונה של צד לחוזה שאינה תואמת את המציאות{{הערה|שלו, שם, בעמ' 277; גישה זו אומצה בע"א 11/84 '''רבינוביץ נ' שלב''', פ"ד מ(4) 533, 541.}}. הטעות יכולה להיות כזו הנוגעת למצב עובדתי או חוקי., להוציא כזו שאינה נוגעת אלא בכדאיות העסקה. גישה זו אומצה ב[[הצעת חוק דיני ממונות]], בה נכתב{{הערה|ס' 111 להצעת חוק דיני ממונות, התשע"א - 2011, ה"ח הממשלה 700.}}: " בסימן זה - 'טעות' - בין בעובדה ובין בדין, ''למעט טעות שהסיכון לגביה מוטל על הטועה''. ישנן מספר דעות המפרשות ביטוי זה בדרכים שונות:▼
▲1. לשון החוק היא "מי שהתקשר ב''חוזה'' עקב טעות...". על כן, ראשית, יש להוכיח קיומו של חוזה תקף, וזאת על פי המבחנים השונים הקבועים בפרק א' לחוק החוזים.
•טעות# טעות הנוגעת ל'''מצב הדברים בהווה או בעבר''' הינה טעות שאינה אלא בכדאיות העסקה, משום שלגביה יש מקום לאמונה ברורה במצב דברים שגוי. זאת בשונה מטעות לגבי מצב דברים עתידי אשר, מטבעו, אינו ידוע בוודאות לאיש ואך טבעי לטעות לגביו{{הערה|גד טדסקי "טעות בכדאיות העסקה" '''משפטים''' יב 329, 332 (התשמ"ב)}}.▼
•טעות# טעות הנוגעת ל'''שווי הממכר''' הינה טעות בכדאיות העסקה. להבדיל מטעות הנוגעת לתכונות הממכר או לתאורו{{הערה|ע"א 838/75 '''ספקטור נ' צרפתי''' , לב (1) 231, 239 (1977).}}.▼
▲2. יש להוכיח קיומה של טעות, משמע, אמונה של צד לחוזה שאינה תואמת את המציאות{{הערה|שלו, שם, בעמ' 277; גישה זו אומצה בע"א 11/84 '''רבינוביץ נ' שלב''', פ"ד מ(4) 533, 541.}}. הטעות יכולה להיות כזו הנוגעת למצב עובדתי או חוקי. להוציא כזו שאינה נוגעת אלא בכדאיות העסקה.
•טעות# טעות בנוגע ל'''סיכון שצד לחוזה לקח על עצמו''', במסגרת הסיכונים שכל אדם לוקח בעת שהוא כורת חוזה, תחשב לטעות שאינה אלא בכדאיות העסקה. לעומת זאת, סיכון שצד לחוזה לא לקח על עצמו לא ייחשב כעניין שבכדאיות העסקה{{הערה|דניאל פרידמן "הסיכון החוזי וטעות והטעיה בכדאיות" '''עיוני משפט''' יד(3) 459, 465-466 (1989).}}.▼
בנוגע לטעות שאינה אלא בכדאיות העסקה, ישנן מספר דעות המפרשות ביטוי זה בדרכים שונות:
3.* יש להראות קשר סיבתי בין הטעות לבין כריתת החוזה. ▼
 
▲•טעות הנוגעת ל'''מצב הדברים בהווה או בעבר''' הינה טעות שאינה אלא בכדאיות העסקה, משום שלגביה יש מקום לאמונה ברורה במצב דברים שגוי. זאת בשונה מטעות לגבי מצב דברים עתידי אשר, מטבעו, אינו ידוע בוודאות לאיש ואך טבעי לטעות לגביו{{הערה|גד טדסקי "טעות בכדאיות העסקה" '''משפטים''' יב 329, 332 (התשמ"ב)}}.
 
▲•טעות הנוגעת ל'''שווי הממכר''' הינה טעות בכדאיות העסקה. להבדיל מטעות הנוגעת לתכונות הממכר או לתאורו{{הערה|ע"א 838/75 '''ספקטור נ' צרפתי''' , לב (1) 231, 239 (1977).}}.
 
▲•טעות בנוגע ל'''סיכון שצד לחוזה לקח על עצמו''', במסגרת הסיכונים שכל אדם לוקח בעת שהוא כורת חוזה, תחשב לטעות שאינה אלא בכדאיות העסקה. לעומת זאת, סיכון שצד לחוזה לא לקח על עצמו לא ייחשב כעניין שבכדאיות העסקה{{הערה|דניאל פרידמן "הסיכון החוזי וטעות והטעיה בכדאיות" '''עיוני משפט''' יד(3) 459, 465-466 (1989).}}.
גישה זו אומצה ב[[הצעת חוק דיני ממונות]], בה נכתב{{הערה|ס' 111 להצעת חוק דיני ממונות, התשע"א - 2011, ה"ח הממשלה 700.}}:
" בסימן זה - 'טעות' - בין בעובדה ובין בדין, ''למעט טעות שהסיכון לגביה מוטל על הטועה''; "
 
בנוסף לכך, על הטעות להיות טעות יסודית שלגביה "ניתן להניח שלולא הטעות לא היה מתקשר בחוזה"{{הערה|ס' 14(א) לחוק החוזים (חלק כללי).}}. יסודיות הטעות תבחן בקנה מידה אובייקטיבי, כלומר, הטעות צריכה להיות כזו ש[[האדם הסביר|אדם סביר]] לא היה מתקשר בחוזה אם לא היה טועה בה{{הערה|איל זמיר "טעות והטעיה בכריתת החוזה" '''ספר אור: קובץ מאמרים לכבודו של השופט תיאודור אור''' 203, 231 (אהרן ברק, רון סוקול ועודד שחם עורכים, 2013)}}.
 
▲3. יש להראות קשר סיבתי בין הטעות לבין כריתת החוזה.
 
על הקשר הסיבתי הנדרש להוכחת פגם הטעות להיות סובייקטיבי. כלומר, האם אותו צד ספציפי שהתקשר בחוזה (לא האדם הסביר) התקשר בו בגלל הטעות ולא היה מתקשר בו לולא הטעות. רק במקרה כזה, ישנו קשר סיבתי המתאים לפגם הטעות.
 
בנוסף, יש להוכיח שהצד התקשר בחוזה עקב הטעות, וזאת בנוגע לחוזה המסוים שלפנינו. אף אם הוכח שהיה מוכן להתקשר בחוזה זה למרות הטעות אך בתנאים שונים (מחיר נמוך יותר וכדו') אין בכך כדי לסתור את הקשר הסיבתי הדרוש לצורך עילת הטעות{{הערה|דניאל פרידמן ונילי כהן '''חוזים''' כרך א 757-758 (1991).}}.
 
===טעות של אחד הצדדים וטעות של שני הצדדים===
4. סעיף 14 הדן בפגם הטעות מפרידמבחין בין רמות שונות של טעות, כשההבדל ביניהן הוא ידיעתידיעה אודות הטעות או אי ידיעתהידיעה, על ידישל הצד השני לחוזה. לדרגות אלה של הטעות ישנה משמעות בתוצאה של הוכחת הפגם, כפי שנראה להלן.
 
'''טעות ידועה'''{{הערה|ס' 14(א) לחוק החוזים (חלק כללי).}} - מצב בו צד לחוזה התקשר בחוזה עקב טעות יסודית והצד השני לחוזה ידע על כך או שהיה עליו לדעת על כך. כלומר, המדובר הוא בטעות חד צדדית. הדעות נחלקו בנוגע למשמעות הביטוי "על כך"- ידיעה של אילו עובדות נדרשת מהצד השני על מנת להכנס לעילת הטעות הידועה?▼
 
•על הטעות- על הצד השני לדעת על הטעות של עמיתו לחוזה בלבד{{הערה|זאב צלטנר '''דיני חוזים של מדינת ישראל''' שער ראשון 189 (1974).}}.▼
 
•על יסודיותה של הטעות- כפי שנאמר על ידי השופטת [[מרים בן פורת|בן פורת]]{{הערה|בג"ץ 221/86 '''כנפי נ' ביה"ד הארצי לעבודה''', מא(1) 469, 479-480 (1987).}}: "אפשר לראות צד לחוזה כמי ש״ידע או שהיה עליו לדעת ״, אם ידע על יסודיותה של הנחתו המוטעית של הצד השני, אף על־פי שגם הוא עצמו נתפס לטעות זהה או דומה" – כלומר, ידע שאילו עמיתו לחוזה טועה לגבי ענין זה, זוהי מבחינתו סיבה מהותית אשר בגינה יתקשר או לא יתקשר בחוזה.▼
 
====טעות ידועה לצד השני====
•על הטעות ועל יסודיותה- לפי גישה זו, שהיא המקובלת יותר, נדרשת ידיעה של הצד השני הן על טעותו של עמיתו לחוזה והן על היות טעות זו יסודית{{הערה|שלו, בעמ' 285.}}. ▼
▲'''טעות ידועה'''{{הערה|ס'סעיף 14(א) לחוק החוזים (חלק כללי).}} -דן מצבבמצב בו צד לחוזה התקשר בחוזה עקב טעות יסודית והצד השני לחוזה ידע על כך או שהיה עליו לדעת על כך. כלומר, המדובר הוא בטעות חד צדדית. הדעות נחלקו בנוגע למשמעות הביטוי "על כך"- ידיעה של אילו עובדות נדרשת מהצד השני על מנת להכנס לעילת הטעות הידועה?
▲•על* על הטעות- על הצד השני לדעת על הטעות של עמיתו לחוזה בלבד{{הערה|זאב צלטנר '''דיני חוזים של מדינת ישראל''' שער ראשון 189 (1974).}}.
▲•על* על יסודיותה של הטעות- כפי שנאמר על ידי השופטת [[מרים בן פורת|בן פורת]]{{הערה|בג"ץ 221/86 '''כנפי נ' ביה"ד הארצי לעבודה''', מא(1) 469, 479-480 (1987).}}: "אפשר לראות צד לחוזה כמי ש״ידע או שהיה עליו לדעת ״, אם ידע על יסודיותה של הנחתו המוטעית של הצד השני, אף על־פי שגם הוא עצמו נתפס לטעות זהה או דומה" – כלומר, ידע שאילו עמיתו לחוזה טועה לגבי ענין זה, זוהי מבחינתו סיבה מהותית אשר בגינה יתקשר או לא יתקשר בחוזה.
▲•על* על הטעות ועל יסודיותה- לפי גישה זו, שהיא המקובלת יותר, נדרשת ידיעה של הצד השני הן על טעותו של עמיתו לחוזה והן על היות טעות זו יסודית{{הערה|שלו, בעמ' 285.}}.
 
====טעות לא ידועה====
'''טעות לא ידועה'''{{הערה|ס'סעיף 14(ב) לחוק החוזים (חלק כללי).}} -מתייחס טעותלטעות שהצד השני לחוזה לא ידע ולא היה עליו לדעת עליה. זוהי טעות אשר הצד השני לא היה מסוגל למנוע היות ולא היה מודע לה. על כן רמת חומרתה נמוכה מזו של טעות ידועה אשר אותה יכל הצד השני למנוע על ידי העמדת הטועה על טעותו{{הערה|ע"א 2568/97 '''כנען נ' ממשלת ארצות-הברית''', נז(2) 632, 665 (2003).}}.
 
== תוצאות ==
אוחזר מתוך "https://he.wikipedia.org/wiki/טעות_(חוזה)"