אריק קלפטון – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
תיקון עפ"י הויקיפדיה האנגלית
מאין תקציר עריכה
שורה 38:
לאחר פירוק "קצפת", קלפטון שוב יצר, יחד עם מוזיקאים בולטים נוספים, [[להקת על]] חדשה, [[בליינד פיית']] (Blind Faith). בלהקה היו חברים, מלבד קלפטון, גם ג'ינג'ר בייקר, [[סטיב ווינווד]] מלהקת [[טראפיק (להקה)|טראפיק]] ו[[ריק גרץ']] מלהקת [[פמילי]]. הלהקה לא האריכה ימים, עקב מתיחות בין חברי הלהקה. הלהקה הוציאה תקליט אחד שזכה להצלחה רבה והגיע לראש מצעדי האלבומים, ואף תרם למכירות האלבומים הקודמים של חברי הלהקה בעקבות התעניינות מחודשת. קלפטון עייף מאור הזרקורים והחליט לעבור לאחורי הבמה ולנגן כמלווה בלהקה האמריקאית [[דילייני ובוני וחברים]]. הוא הפך לחברו הטוב של מנהיג הלהקה, [[דילייני ברמלט]], שעודד אותו להתמקד בכתיבה ובשירה. כשהוא נעזר בנגני אולפן מפורסמים (כמו [[לאון ראסל|ליאון ראסל]]) ובנגני הלהקה של דילייני, הוציא קלפטון ב-[[1970]] את אלבום הסולו הראשון שלו שנקרא "אריק קלפטון". שני השירים הבולטים באלבום היו "Bottle Of Red Wine" ו- "Let It Rain".
 
יחד עם חטיבת הקצב של "דילייני ובוני וחברים" שכללה את [[בובי ויטלוק]] (קלידים ושירה), [[קרל רדל]] (גיטרה בס) ו[[ג'ים גורדון]] (תופים), הקים קלפטון את להקת [[דרק והדומינוס]]. מטרת הלהקה הייתה, בין היתר, לנתץ את "עבודת האלילים" שהתעצמה סביב קלפטון ולהציגו כחבר שווה זכויות בלהקה בוגרת ומנוסה. שם הלהקה נגזר מהגייה שגויה שבה הציג הכרוז את הלהקה בהופעתה הראשונה, כאשר שמה הזמני היה "אריק והדינאמוס". בהפקתו של [[תום דאוד]] מ[[אטלנטיק רקורדס]] הקליטה הלהקה ב-[[1970]] את אלבומה הכפול "Layla and Other Assorted Love Songs". כיום נחשב אלבום זה כאחד האלבומים הטובים של קלפטון. שיר הנושא "Layla", שנחשב בזמנו לשיר הבולט ביותר של קלפטון, וחלק גדול משאר שירי האלבום מושפעים מדמותה של [[פטי בויד]], דוגמנית וצלמת שהייתה באותה עת אשתו של [[ג'ורג' האריסון]] ושהייתה מושא אהבתו של קלפטון באותן שנים. השיר "Layla" הוקלט בסשנים נפרדים באולפן. תחילה הוקלט הקטע הפותח עם סולו הגיטרה המפורסם של קלפטון ולאחר מכן הוקלט החלק השקט והארוך אותו חיבר ג'ים גורדון ובו בולטת נגינת הפסנתר.
 
למעשה, בזמן הקלטת האלבום, היה חבר חמישי בלהקת "דרק והדומינוס". היה זה הגיטריסט [[דוויין אולמן]] מ[[להקת האחים אולמן]]. דאוד שהיה גם המפיק של "להקת האחים אולמן" חיבר בין שתי הלהקות שגם ערכו יחדיו ג'אם סשן (שהוקלט ופורסם לאחר 20 שנה). בין קלפטון ובין דוויין אולמן נוצרה ידידות קרובה ואולמן הוזמן להשתתף בהקלטת האלבום. הוא תרם לאלבום נגינה ב[[גיטרה סלייד]] ובמיוחד בולטת נגינתו בגירסת שיר הבלוז הקלאסי "Nobody Knows You When You're Down And Out". האלבום הושפע בצורה ברורה מהרקע הבלוזי של קלפטון ואולמן ונחשב לאחד משיאי היצירה של שני אמני הגיטרה המפורסמים.