מפעל נשר רמלה – הבדלי גרסאות

 

 

 

לאחר הקמת המדינה, נוצר ביקוש רב לצמנט בכדי לתת מענה לתנופת הבנייה שהתרחשה בעקבות גלי ה[[עליה לארץ ישראל|עליה]] הגדולים של [[שנות ה-50]].

 

מפעל 'נשר' בחיפה (בפועל ממוקם בקרבת העיר [[נשר (עיר)|נשר]]) שהוקם בשנת 1925, היה המפעל היחיד בארץ בזמן קום המדינה. המפעל הצמנט בחיפה לא הצליח לספק את צרכי השוק, כך שלמרות המחסור החמור במטבע זר נאלצה ישראל לייבא מאות אלפי טונות של צמנט בשנה. בעקבות זאת, התגבשה ההכרה בצמרת 'נשר' שיש להקים ללא דיחוי מפעל צמנט נוסף בארץ.

 

בעצתו וחסותו של [[שלום פריבס]], אחד משני המנהלים של מפעל 'נשר' חיפה באותה תקופה, יצאה משלחת בליווי מספר מהנדסים, [[גיאולוג|גיאולוגים]] ואנשי ניהול ממפעל 'נשר' חיפה לאתר המיועד בקרבת העיר רמלה. פירבס בחר לבחון את האתר מכיוון שהכיר את העיר רמלה במשך 10 שנים, במהלך שנים אלו, בתקופת [[מלחמת העולם השניה]], נזקקו [[בעלות הברית]] שחנו בארץ לכמויות גדולות של [[סיד]] ועל פירבס הוטל לבצע סקר על תעשיות הסיד. כך היה ברשותו של פירבס מידע מוקדם על האתר.

 

לאחר בדיקות המהנדסים והגיאולוגים בשטח, בדיווח שהעביר להנהלה נשר, הדגיש פריבס את קרבתו של האתר לחומרי הגלם ואת מיקומו במרכז הארץ, על צומת הדרכים בין [[ירושלים]], [[תל אביב]] ויישובי הדרום. כמו כן את היותו מקושר בכבישים ובפסי רכבת אל מרכזי הצריכה של הצמנט. הבדיקות הגיאולוגיות אישרו כי האזור משופע ב[[אבן גיר]] ובשטחי [[חרסית]], מכיוון שאבן גיר וחרסית מהווים את עיקר חומר הגלם שבתהליך ייצור המצנט - הממצאים שיכנעו את הנהלת 'נשר' להקים את המפעל החדש ברמלה.

 

לאחר אישור התכניות, באוגוסט 1950, טסו מנהלי 'נשר', משה עפר ומריאן בלך ללונדון והזמינו [[כבשן]] סובב בעל כושר ייצור של 160,000 טון [[קלינקר]] (המרכיב העיקרי בצמנט) מהחברה הדנית 'פ.ל. סמידט' עבור המפעל החדש.

 

הקמת מפעל 'נשר' ברמלה הסתיימה ביולי 1953 והחלה גריסת האבן. באוגוסט 1953 הופעל הכבשן הראשון וב14 בספטמבר 1953 כבר סופקו שקי המלט הראשונים.

 

 

להלן המתקנים השונים במפעל, לפי סדר תהליך ייצור הצמנט במפעל רמלה: מחצבה ומגרסות אבן, 3 טחנות גלם, 2 מחממים מוקדמים, 2 כבשנים סובבים ו-7 [https://en.wikipedia.org/wiki/Cement_mill טחנות צמנט].

 

בנוסף לתהליך הייצור יש מערך טיפול וניהול בדלקים הכולל: 2 טחנות פטקוק, מערכות לסולר ומזוט, מערכת ממיסים אורגניים עבור דלק חלופי וחומ"ס

 

מערכות נוספות: מערכת להפחתת SNCR ע"י הזרקת אמוניה 25%, אנלייזרים לדגימות פליטות גזים וחלקיקים בארובה, מעקף גזים לפינוי עודפי כלור מתהליך ייצור הקלינקר ועוד.

 

ה[[מחצבה]] שבבעלות המפעל ממוקמת כ-3.5 קילומטרים מזרחית למפעל, במחצבה נכרים [[אבן גיר|סלעי הגיר]] המועברים באמצעות מסוע ישירות אל המפעל, ללא צורך בשינוע על גבי משאיות. אבני הגיר המגיעות למפעל נטחנות ומועברות ביחד עם [https://he.wikibooks.org/wiki/%D7%97%D7%95%D7%9E%D7%A8%D7%99_%D7%91%D7%A0%D7%99%D7%94/%D7%90%D7%92%D7%A8%D7%92%D7%98%D7%99%D7%9D אגרגטים] נוספים לכבשנים, בכבשנים החומר נשרף, מתפרק בחום של כ1400°C ומתרכב חזרה לחומר שנקרא - קלינקר. הקלינקר נטחן באחת מ-7 טחנות הצמנט יחד עם חומרי גלם נוספים והופך בסופו של התהליך לאבקת הצמנט .

 

אבן הגיר הניכרית במחצבה, מועברת למתקן גריסה ראשוני הנמצא בתחתית ה[[מחצבה]], כ-100 מטר מתחת למשטח החציבה העליון. בור קליטת החומר מקורה ושאוב למניעת פיזור חלקיקים בשעת שפיכת החומר מהמשאיות לבור הקליטה. קצב הגריסה של מגרסה הראשונית מוערך בכ-1200 טון לשעה. האבן הגרוסה מועברת ע"י מסוע כ-3.5 ק"מ אורכו לעבר המפעל, המסוע סגור מכל עבריו למניעת פליטת חלקיקים לאוויר.

 

[[File:מערום מגרוף מבפנים - נשר רמלה.png|thumb|'מערום מגרוף' תמונה מבפנים]]

 

ה'מיקס' (77% אבן גיר ו-14% חרסית), אפר-פחם (7%), מיל סקייל (1.5%) וחול (0.5%) - הינם 4 החומרים העיקריים מהם מרכיבים את התערובת שנכנסת לכבשן על מנת לייצר את החומר הבא בתהליך - [[קלינקר]].

 

[[File:טחנת גלם - נשר רמלה|'טחנת הגלם']]

 

מ'טחנות הגלם' או מ'סילוסי הגלם' החומר עובר בדרכו לכבשן דרך ה'מחמם מוקדם' אשר נקרא גם 'מגדל ציקלונים'. גובהם של 2 מגדלי הציקלונים (אחד עבור כל כבשן)כ-130 מטר. מגדלי הציקלונים הם למעשה המתקנים הגבוהים ביותר במפעל, ניתן לראות אותם מאירים בלילה למרחוק.

 

קצב הזנת החומר למחמם המוקדם מוערך ב 400-500 טון לשעה וספיקת הגזים מוערכת ב500,000 מ"ק לשעה.

 

החומר החם שמתקבל מוזן מתחתית ה'מחמם המוקדם' אל הכבשן הסובב לצורך השלמת התגובה הכימית-מינרולוגית, כלומר, תהליך המעבר לחומר גלם לקלינקר.

 

[[File:מבער ראשי בכבשן - נשר רמלה.png|thumb|'מבער כבשן ראשי' - לא פעיל, בזמן שיפוץ כבשן]]

 

צמנט היא תערובת חומרים טחונה שחומר המרכזי בה הוא קלינקר, כ78%-92% מסך החומר בצמנט, כתלות בסוג הצמנט ובאיכות חומרי הגלם.

 

במפעל 'נשר' ברמלה נכון למאי 2015 מיוצרים 3 סוגי צמנט:

 

צמנט המכיל קלינקר, גבס, אבן-גיר, אפר-פחם וסיגים

 

צמנט המכיל קלינקר, גבס ואבן-גיר.

 

צמנט המכיל קלינקר, גבס, אבן-גיר ואפר-פחם.

 

מפעל נשר רמלה מפעיל כ6 טחנות כדוריות וטחנה ורטיקאלית אחת.

 

טחנה כדורית היא גוף גלילי גדול הנע סביב צירו האורכי, ממולא כשליש מנפחו בכדורי ברזל הנעים ומתנגשים זה כנגד זה וטוחנים את תערובת הצמנט. פתח יציאת הטחנה שאוב למניעת בריחת אבק ולצורך שינוע החומר הנטחן בכיוון הרצוי. במפעל נשר רמלה, כאמור, ישנם 6 טחנות כדוריות:

* 2 טחנות קטנות יחסית (ט"צ 2 וט"צ 3) בתפוקה אופיינית של כ-50 טון לשעה

[[File:טחנת צמנט - נשר רמלה.png|thumb|טחנת צמנט כדורית]]

 

בשנת 2006 רכש המפעל את טחנת הצמנט מס' 12, הפועלת בטכנולוגיה שונה מהטחנות הכדוריות ומכונה טחנה ורטיקאלית.

 

[[File:טחנת צמנט ורטיקאלית - נשר רמלה.png|thumb|טחנת צמנט ורטיקאלית]]

 

בעשור האחרון המפעל פועל במגמה של שמירה על [[איכות הסביבה]] תוך ניצול [[אנרגיה]] יעיל יותר, הפחתת הזיהום הסביבתי ושמירה על השטחים הפתוחים שבקרבתו{{הערה|[http://www.sviva.gov.il/subjectsEnv/SvivaAir/DocLib/NesherRamla1/NesherRamla_Chapter1.pdf%20new.pdf בקשה להיתר פליטה - נשר מפעלי מלט ישראליים בע"מ - מפעל נשר רמלה], באתר [[המשרד להגנת הסביבה]]}}

 

 

 

במאי [[2006]] התגלתה במקרה במחצבת המפעל [[מערת איילון]] בעת ש[[דחפור]] חשף פתח אליה.

 

===<nowiki/>===