בית דין לממונות – הבדלי גרסאות

בית הדין הראשון שיוחד לדיני ממונות הוקם בירושלים בשנות התש"ל והרכבו כלל את הרבנים הרב ברוך יצחק לוין והרב בן ציון אבא שאול והרב ישראל גרוסמן, בשנת תשל"ח הרה"ר והראב"ד לירושלים הרב יעקב בצלאל ז'ולטי לאחר היבחרו כרב ראשי צירף את בית הדין הזה למועצה הדתית בירושלים, והוא קיים עד היום ומונה חמשה הרכבים שונים. בהמשך, הרב ישראל גרוסמן פרש והקים בית דין לממונות עצמאי תחת מסגרת אגודת ישראל, גם בד"ץ אגודת ישראל קיים עד היום בהרכב דיינים אחד. הרב אברהם דוב לוין שכיהן בראשות שני הרכבים במועצה הדתית כממלא מקום אביו הרב ברוך יצחק, פרש אף הוא בשנת תש"ס והקים בית דין עצמאי לממונות בירושלים בשם "בית דין ירושלים", והוא מונה כיום חמשה הרכבים שונים. בראשית שנות התש"מ הקים האדמו"ר מבלז את רשת בתי הדין לממונות של החסידות הפועלים במספר ערים בארץ, כירושלים בני ברק אשדוד ועוד, תחת השם בד"ץ מחזיקי הדת. אחד מבתי הדין הבולטים בציבור החרדי הוא בית דינו של הרב [[ניסים קרליץ]] ב[[בני ברק]]. בציבור הדתי לאומי פועל בין השאר בית הדין "משפט והלכה בישראל" שהוקם על ידי מכון [[ארץ חמדה]] ללימודי דיינות, ובמסגרתו מאוגדים בתי הדין לממונות בשלש הערים הגדולות: ירושלים, תל אביב וחיפה, הנקראים "משפט והלכה בישראל". מרבית בתי הדין לממונות, של הציבור הדתי לאומי, מאוגדים בארגון "גזית" אשר הוקמה על ידי הרב ד"ר [[משה בארי]], מיסודה של "מורשת המשפט בישראל", שבראשה עומד חתן [[פרס ישראל]], הפרופסור [[נחום רקובר]]. בשנת [[תשס"ח]] הוקם פורום בתי הדין לממונות, המשמש כמטריה לפעילות בתי הדין של הארגונים: [[ארץ חמדה]], גזית, הליכות עם ישראל, ו[[מכון משפטי ארץ]].