ספר היובלים – הבדלי גרסאות

החוקרים משערים כי ספר היובלים נכתב בידי [[יהודים]] ב[[המאה ה-2 לפנה"ס|מאה ה-2 לפנה"ס]]. הספר נכתב במקור בשפה ה[[עברית]], אולם שרד במלואו רק תרגומו לשפת ה[[געז]] ([[שפות שמיות|שפה שמית]] שדוברה בעבר ב[[אתיופיה]]), כחלק מן ה[[קאנוניזציה (של כתבים)|קאנוניזציה של כתבי]] [[הכנסייה האתיופית האורתודוקסית]].

חוקרים רבים סבורים שהספר התקבל על ידי [[האיסיים]], שכן מספר קטעים מהמקור העברי התגלו ב[[מגילות ים המלח]] ב[[קומראן]].<ref>כנה ורמן, 'ספר היובלים וקומראן - לשאלת היחס בין השניים', מגילות ב (תשס"ד), עמ' 37-55.</ref> חוקרים אחרים סבורים שספר היובלים הוא ממקור [[כהן|כוהני]], ושייך לספריה הקאנונית של [[הכהנים בני צדוק|הכוהנים בני [[צדוק]]{{מקור}}, צאצאיו של [[צדוק הכהן]].

פרופסור [[רחל אליאור]] טענה בשורה של ספרים ומאמרים, שבספר היובלים נשקף עניין מובהק בלוח כוהני בן 364 ימים ו52ו-52 שבתות, ששימש בסיס לעבודת המשמרות במקדש,ב[[בית ניכרהמקדש]]. זאת משום שניכר בו עניין מובהק בירושליםב[[ירושלים]], בהרב[[הר ציון]] ובבית ובמקדשהמקדש העומד עליו כמפורט בפרק הפתיחה של הספר, בולטוכן ניכר עניין רב במלאכים, ובולט עניין רב במזבחות, בקרבנותב[[קרבנות|הקרבת קורבנות]], בקטורתב[[קטורת]] ובבריתות במועד קבוע חוזר ונשנה, וניכר עניין רבוכן בפרקים ''ל-לב ''ניכר עניין רב בהיסטוריה של [[לוי (דמות מקראית)|לוי בן יעקב]], הקשור במלאכים ובחלומות, מייסד הכהונה בתקופתב[[תקופת האבות]], סבם של [[משה בן עמרם]] ושל אחיו [[אהרן|אהרון הכהן]]. כל אלה מאפיינים כוהניים מובהקים העוסקים בזמן מקודש, במקום מקודש ובפולחן מקודש, המסור בידי הכוהנים בני לוי, שומרי משמרת הקודש..