נקודת שקילות – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
Addbot (שיחה | תרומות)
מ בוט: מעביר קישורי בינויקי לויקינתונים - d:q256289
Matanyabot (שיחה | תרומות)
מ בוט החלפות: אקוויוולנט
שורה 1:
'''נקודת שקילות''', '''נקודה אקויולנטיתאקוויוולנטית''' או '''נקודה [[סטוכיומטריה|סטוכיומטרית]]''' של [[תגובה כימית]] היא כאשר מספר ה[[מול]]ים של [[טיטור|טיטרנט]] שווה מבחינה סטוכיומטרית למספר המולים של [[מגיב]] כלשהו שאת ריכוזו בודקים (הנקרא [[כימיה אנליטית|אנליט]]). זהו מספר המולים הקטן ביותר שמגיב או סותר את התגובה במלואה. במקרים מסוימים ישנם מספר נקודות שקילות שהן כפולות של נקודת השקילות הראשונה, למשל ב[[חומצה|חומצות]] דו פרוטיות.
 
בנקודת השקילות, ישנה [[נקודת פיתול]] ב[[טיטור#עקומת הטיטרציה|עקומת הטיטרציה]].
שורה 5:
'''נקודת הסיום''' (דומה אך לא שווה לנקודת השקילות) היא הנקודה בה ה[[אינדיקטור pH|אינדיקטור]] משנה את צבעו בטיטור המסתמך על [[צבע]].
 
==שיטות לקביעת הנקודה האקויולנטיתהאקוויוולנטית==
ישנן שיטות רבות לקביעת הנקודה האקויולנטיתהאקוויוולנטית, ביניהן:
*[[אינדיקטור pH]]: זהו חומר המשנה את צבעו כתגובה לשינוי כימי. אינדיקטור חומצה-בסיס (למשל [[פנולפתלאין]]) משנה את צבעו בהתאם ל[[pH]]. מוסיפים כמה טיפות של האינדיקטור הנבחר וכאשר הצבע משתנה, התמיסה הגיעה לנקודת הסיום ובקירוב גם לנקודת השקילות.
*נגד משתנה: ניתן להשתמש ב[[נגד משתנה]] או פוטנציומטר כאינדיקטור. זהו מכשיר המודד את [[פוטנציאל אלקטרודה|פוטנציאל האלקטרודה]] של התמיסה. הפוטנציאל של האלקטרודה ייתשנה בהגעה לנקודה האקויולנטיתהאקוויוולנטית.
 
*[[מד pH]]: זהו [[נגד משתנה]] שמשתמש באלקטרודה הרגישה ל[[ריכוז (כימיה)|ריכוז]] ה[[הידרוניום]] בתמיסה. זו דוגמה ל[[אלקטרודת יונים בררנית]]. שיטה זו מאפשרת למדוד את ערך הגבה לכל אורך הטיטור. בנקודת השקילות יהיה שינוי חד בדרגת ה-pH. זוהי שיטה יותר מדויקת מאשר אינדיקטור.