אסון פתע רב-נפגעים – הבדלי גרסאות

אחת הדרכים להתמודד עם מבנים שאינם עומדים בתקן הבנייה החדש היא תוכנית תמ"א 38 ובה תמורת חיזוק המבנה, שיפוצו והקמת [[ממ"ד]]ים מקבלים הקבלנים אחוזי בניה להוספת דירות למבנה. הבעייההבעיה היא שהתמריץ לקבלנים קיים רק באיזוריבאזורי הביקוש והיישובים על [[השבר הסורי אפריקאי]] ובסביבתו אינם נמנים עלעם היישובים באזורי הביקוש למגורים שמתמקדים בין [[חדרה]] ל[[גדרה]].

ישראל היא מן המתקדמות במדינות העולם בפיתוח, ייצור ויצוא מערכות התרעה בפני רעידות אדמה. המערכת מנצלת את פרק הזמן בין שני סוגים של [[סייסמולוגיה|גלים ססמיים]], גל ה-P, המהיר יותר שאינו גורם להרס הנקלט על ידי חיישני מערכת ההתרעה ומפעיל, בין שאר יכולותיו, כריזה קולית, המקדימה, בתלוי במרחק ממוקד הרעש ובעוצמתו, בכמה עשרות שניות בודדות את גל ה-S ההרסני, ובכך מגדיל את סיכויי השרידות באפשרו, בכפוף לאתר בו הוא מותקן, ותירגולותרגול, הימלטות לשטח פתוח, כניסה למרחב מוגן וכיו"בוכיוצא בזה. החל בשנת 2010 מותקנת מערכת שכזו בישראל בכל מוסד חינוכי חדש או אגף חדש של מוסד חינוכי.

בהינתן אפר"ן לפי "תרחיש ייחוס לאומי" של רעידת אדמה בעוצמה גבוהה בישראל על האוכלוסיההאוכלוסייה האזרחית בסיוע הרשויות המקומיות יהיה לדאוג לעצמה למשך מספר יממות עד אשר ינתןיינתן סיוע ברמה הלאומית והבינלאומית.

המישור העקרוני עליו נסמכת הביקורת הנשמעת כנגד התנהלותן של ממשלות ישראל בנושא המוכנות הלאומית לאפר"ן הוא שהממשלות מחשבות את ההסתברות לקרות ארועאירוע אפר"ני אל מול ההשקעה הכלכלית הדרושה להתכוננות סבירה (עשרות מיליארדים) בעוד מומחי האפר"ן טוענים שהשיקול המרכזי לאורו על הרשויות להתכונן היא הוודאות המוחלטת שאפר"ן בוא יבוא ואת ההשקעה הכלכלית של התכוננות יש להשוות להשקעה הכלכלית שתידרש לשיקום מדינה שלא התכוננה לאפר"ן כראוי (מאות מיליארדים), כאשר את עשרות אלפי ההרוגים לא יהיה ניתן להשיב ושורות שכבת גיל דור העתיד לא יתמלאו אלא לאחר שניים או שלושה דורות.

* [[אירוע אסון המוני]] - סמכויות בידי [[המשרד לבטחוןלביטחון פנים]] ו[[משטרת ישראל]] על פי[http://www.knesset.gov.il/Laws/Data/law/2027/2027.pdf החוק לתיקון פקודת המשטרה (מס' 19), התשס"ה-2005], למעט חריגים