בין שתי מלחמות העולם – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
Tomkazaz (שיחה | תרומות)
Tomkazaz (שיחה | תרומות)
שורה 23:
קודם כל קיוו הבריטים לשמור על מעמדם. יש לעשות הכול כדי למנוע מלחמה ובכך להציל את האימפריה הבריטית, שנמצאת במצב קשה, מהתמוטטות גמורה ולמנוע פגיעה בכלכלה הבריטית כתוצאה מפיתוח תעשייה צבאית והגבלת הסחר הימי הבינלאומי שיגרם מהמלחמה. ראש ממשלת בריטניה בסוף שנות השלושים, [[ארתור נוויל צ'מברליין|צ'מברליין]] רצה להציל את העולם ממלחמה, ובכך להגדיל את יוקרתו האישית ולחזק את בריטניה כמביאת שלום לעולם.
 
הבריטים האמינו כי [[חוזה ורסאי|חוזה השלום]] עם גרמניה היה מחמיר מדי, ובכדי לפצות את העם הגרמני על הסבל שנגרם לו, יש לוותר לגרמניה . רווחה גישה כמעט [[פציפיזם|פציפיסטית]] – שחייבים למנוע בכל מחיר הישנות הזוועות של מלה"ע הראשונה.
 
הגישה הבריטית לא ראתה איום ממשי בגרמניה הנאצית. צ'מברליין חשב שהיטלר יסתפק בויתורים הניתנים לו ובכך יסתיים העניין. דבר זה נובע מהיחס אל היטלר כאל אדם רציונלי והעלמת-עין מהאידאולוגיה הנאצית. לגישה זו אחראית מדיניות ההטעיה של היטלר, שבאה לידי ביטוי בנאום שנשא ב[[רייכסטאג]] לאחר הפלישה ל[[חבל הריין]] הכריז היטלר:{{ציטוט|תוכן=אין לנו כל תביעות טריטוריאליות באירופה. יודעים אנו ששום מתיחות שיסודה בקביעות טריטוריאליות לא נכונות או בייחס מעוות שבין מספרי העמים לבין שטחי המחיה שלהם, אינה יכולה לבוא על פתרונה באירופה בדרך של מלחמה|מקור= ב' זיו, "דברי הימים" כרך ד' חלק ב' עמוד 214|מרכאות=כן}}
בנוסף היו שרצו בחיזוק הנאציזם שיביא לבלימת ה[[קומוניזם]], מאחר שלגביו דווקא כן שררה דאגה עמוקה פן ישתלט על אירופה. בנוסף היה חשש מהתחזקותה של גרמניה, ובמיוחד פחד מיסטי עמוק מ[[לופטוואפה|חיל האוויר הגרמני]]. אין טעם לצאת למלחמה כי בריטניה עלולה להפסיד.
 
בריטניה, ובמיוחד צ'מברליין בזו למזרח אירופה. הבריטים לא רצו לשלוח חיילים להילחם בשביל עם "נידח" כלשהו, במיוחד לאור העובדה שצ'מברליין ראה בהיעלמות צ'כוסלובקיה פתרון לצרה שבריטניה לא רוצה בה. צ'מברליין חתם עם היטלר על [[ועידת מינכן|הסכם]] בו הוא מתיר לגרמניה לספח לעצמה את חבל הסודטים שהיה אזור בצ'כוסלובקיה המיושב ברובו בגרמנים. כאשר חזר מגרמניה לאחר חתימת ההסכם הכריז: "הקרבנו את צ'כוסלובקיה על מזבח השלום".