|
כמו כן, בעולם זה ישנם מספר דברים שחורגים מהמציאות המוכרת של עולמנו:
*לכל אדם יש דמון שהופעתו כשל חייה, המייצג את רוחו של האדם.
*ישנן [[מכשפה|מכשפות]], המסוגלות לעוף ומאריכות ימים יותר מבני תמותה רגילים. המכשפות מסוגלות להתרחק מהדמונים שלהן מרחק רב בזכות מעשה שהן עושות כשהן מתבגרות - חציית ישימון פראי אשר בו דמונים לא מסוגלים לחיות. הדמונים נותרים מאחור ולאחר מכן הם מסוגלים להתנתק אך עדיין מהווים ישות אחת.
*ישנם [[דוב|דובי]] לחימה משוריינים, המסוגלים לדבר, בעלי תבונה וכישורי לחימה יוצאי דופן. לדובים אין דמונים.
* ישנם עופות בשם "מבעיתני צוקים" התוקפים יצורים חיים.
עולם נוסף הוא העולם של וילוויל, שמקביל לעולם המודרני שלנו. עולם שלישי הוא עולם שהוא מעין צומת דרכים בין הרבה עולמות בשם צ'יטגטסה, ובו ישנם יצורים שקופים בשם 'רפאים' שזוללים דמונים של אנשים בוגרים. עולם זה דומה לעולם שלנו ומתקדם מבחינה טכנולוגית. עולם רביעי הוא עולם יחסית שקט, עולמם של ה'מולפה' - יצורים תבוניים בעלי חדק ובעלי חוש הומור שנעים על גבי [[גלגל|גלגלים]]. עוד עולם הוא עולם חסר חיים תבוניים שלורד עזריאל מקים בו את הבסיס שלו למלחמה בסמכות. מלבד זאת הדמויות בספר עוברות בין כל מיני עולמות אך מלבד העולמות הנ"ל (ועוד יוצא דופן אחד) את כולם רואים בחטף ואין הזדמנות לעמוד על טיבם.
היוצאהעולם יוצא דופןהדופן שנזכר לעיל הוא עולם המתים. עולם המתים לא הוזכר עם הרשימה של שאר העולמות כיוון שהוא עולם מיוחד, שככל הנראה מופרד משאר העולמות בדרך כלשהי. הסמכות משתמש בעולם הזה בתור מחנה מעצר. כל היצורים התבוניים שמתים מגלים שהם באותו מקום שהם היו בו מקודםקודם, מלבד זאת שה"חיים" היחידים שיש שם הם המתים, ושאין קיום גשמי לגופיהם, כיוון שמה שנשאר מהם זה רק הרוח שלהם. עם היטשטשות הרושם של העולם בו הם חיו עולם המתים מאבד את צבעיו הבוהקים ונשאר אפלולי ואפור יחסית. אינסטינקט כלשהו מושך את המתים אל מקום בו הם חוצים נהר על גבי סירה, שמושטת באמצעות איש זקן וכפוף ומגיעים לתחנה הסופית שלהם: שממה אפורה ואין סופית בה הם מבלים את הנצח. מלבד המתים יש באותו מקום יצורים הנקראים 'הרפיות'. אלו עופות בעלי ראש ושדיים של אישה שקיבלו מהסמכות את הכוח לראות את הצדדים הגרועים של כל אדם. אלה עסוקות בהצקה לרוחות בכך שהן מזכירות להם את הדברים הרעים שעשו.
===דמון===
'''דֶמוֹן''' הוא יצור פלאי המהווה התגלמות פיזית של [[נשמה|נשמתו]] של אדם חי.
בעולמה של ליירה, גיבורת הטרילוגיה, לדמונים צורתצורה חיהשל חיות והם נמצאים בגוף נפרד מגוף האדם אליו הם משתייכים, לעומת עולמנו, שבו דמונים הם בלתי נראים.
לדמונים של ילדים שטרם הגיעו ל[[התבגרות מינית|בגרות מינית]] יש יכולת לשנות את צורתם וללבוש כל צורה שירצו, לפי רצון אישי ונסיבות חיצוניות (מה שמייצג את השינויים והתהפוכות הרגשיות בחייהם של ילדים ובני נוער). כשאדם מגיע לגיל הבגרות, דמותו של הדמון מתקבעת (בצורה שמשקפת את אופיו של האדם, לדוגמה: דמונים של משרתים לרוב מתקבעים בדמות של [[כלב]], המסמל נאמנות) ונשארת כזו עד מותו של האדם. דמון יתקבע בדרך כלל בדמות מהמין המנוגד למין האדם אליו הוא קשור. קוראים ומעריצים רבים של [[סדרת ספרים|סדרת הספרים]] מאמינים שדמון שמינו זהה למין האדם יכול לרמז על [[הומוסקסואליות]], השערה אותה פולמן לא הפריך.
| 