אדרא זוטא – הבדלי גרסאות
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
אין תקציר עריכה |
אין תקציר עריכה |
||
שורה 22:
בסיום המאמר, מעיד ר' אבא על פטירתו של רשבי, תוך אמירת הפסוק {{ציטוטון|כִּי שָׁם צִוָּה ה' אֶת הַבְּרָכָה חַיִּים עַד הָעוֹלָם.}}{{הערה|תהילים, קלג, ג'.}}:{{ציטוט|כי שם צוה יי' את הברכה חיים עד העולם. א"ר אבא לא סיים בוצינא קדישא למימר '''חיים''' עד דאשתככו מלוי ואנא כתבנא... ולא הוה יכילנא לאסתכלא... כל ההוא יומא לא אפסיק אשא מן ביתא... כל ההוא יומא נפילנא על ארעא וגעינא. בתר דאזיל אשא חמינא לבוצינא קדישא קדש הקדשים דאסתלק מן עלמא אתעטף שכיב על ימיניה ואנפוי חייכין. קם רבי אלעזר בריה ונטיל ידוי ונשיק לון ואנא לחיכנא עפרא דתחות רגלוי|מקור=שם, רצו:}}
תרגום: "''אמר ר' אבא לא סיים הנר הקדוש לומר "'''חיים'''" עד שהשתתקו דבריו ואני כתבתי... ולא הייתי יכול להסתכל... כל אותו היום לא פסקה האש מן הבית... כל אותו היום נפלנו על הארץ ובכינו. לאחר שהלכה האש, ראינו את הנר הקדוש, קודש הקדשים, שהסתלק מן העולם, מעוטף, שוכב על ימינו ופניו מחייכים. קם רבי אלעזר בנו, לקח את ידיו ונשק להם ואני לחכתי את העפר שתחת רגליו''".
==מנהגים==
ישנם מספר מנהגים שנפוצו בקהילות ישראל בעקבות דברי האדרא זוטא, רובם סביב [[ל"ג בעומר]] שהתקבל במסורת כיום ה[[הילולא]] של רשב"י<ref>תאריך פטירתו של רשב"י לא מופיע באדרא (ולא בזוהר בכלל).</ref>. בין השאר, נוהגים לקרוא את האדרא או חלקים ממנה בליל ל"ג בעומר. יש הקושרים את מנהג הדלקת המדורות בל"ג בעומר לתיאור פטירתו של רשב"י כפי המופיע באדרא. כאמור לעיל, פטירתו ללוותה באש שירדה מן השמיים ומלאה את הבית בכל אותו היום.
גם ב[[שבועות#לימוד תורה כל הלילה|ליל שבועות]] נפוץ מנהג לקרוא בשתי ה"אדרות", כפי שמופיע ב[[תיקון ליל שבועות]] של [[עדות המזרח]].
[[ישיבת האידרא]] נקראת כך על שם קטע זה בזוהר.{{הערה|1=וכרמז על שם מייסדה, בעברו הרב הראשי לישראל, [[שלמה גורן]]}}
==קישורים חיצוניים==
| |||