מפריח היונים (סרט) – הבדלי גרסאות
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
להשלים |
הוספת מקור ע |
||
שורה 16:
|קישור=2890140
}}
'''מַפְרִיחַ הַיּוֹנִים''' (
ב[[ערבית]]: '''مطيرالحمام''') הוא [[סרט קולנוע|סרט]] [[חניכה]] [[ישראל|ישראלי]] שעשייתו נסתיימה בשנת [[2013 בקולנוע|2013]], אך שוחרר ל[[הקרנת בכורה|הקרנות בכורה]] במרץ [[2014 בקולנוע|2014]], ולהקרנות מסחריות באפריל 2014. עלילת הסרט מבוססת על הרומן הנושא אותו שם, "[[מפריח היונים]]" מאת הסופר יליד [[עיראק]] [[אלי עמיר]]. הסרט [[במאי קולנוע|בוים]] על ידי [[נסים דיין]], שגם כתב את ה[[תסריט]]. הרעיון לסרט נהגה על ידי השחקנית [[אהובה קרן]], והתסריט תורגם ל[[ערבית יהודית]] על ידה. על פני כמעט שעתיים, ודרך סיפורו של נער יהודי כבן 16, טוווה "מפריח היונים" את סיפור ימיה האחרונים של הקהילה היהודית ב[[בגדאד]] של [[שנות ה-50 של המאה ה-20]] ערב עלייתה של כמעט כולה לישראל ב[[מבצע עזרא ונחמיה]]. [[עיראק]] של אותם ימים ליקקה את פצעי תבוסתה ב[[מלחמת העצמאות]] אל מול [[הקמת מדינת ישראל|מדינת ישראל המוקמת]], ונקרעה בין [[מלוכנות]], [[בדלנות]], ו[[קומוניזם]]. ומנגד, [[יהדות בבל|הקהילה היהודית העתיקה בעולם]], אשר מנתה כשישית מהאוכלוסייה של ה[[עיר בירה|בירה]] בגדאד{{הערה|בבגדאד של אותם שנים היו כחצי מיליון תושבים. כ-100 אלף יהודים התגוררו בבגדאד ובסביבתה.}}, התחבטה אף היא בין הקשר ההיסטורי והתרבותי עם העם העיראקי, התמיכה הגוברת בתנועה הקומוניסטית, ובין הזדהותה עם [[מדינת ישראל]] וה[[ציונות]].
"מפריח היונים" הוא הסרט הראשון בתולדות הקולנוע הדובר [[ערבית יהודית]]
(במקרה זה [[עיראקית יהודית|בגדאדית יהודית]]){{הערה|שם=עכבר|1={{עכבר העיר|הילה רגב|ראיון: כשבמאי ישראלי עושה סרט עיראקי|636,209,75766|10 באפריל 2014}}}}, וכמנהג יהודי עיראק, הדיבור מתובל גם בביטויים מן המקורות (כגון "בר מינן", "[[תשעה באב]]", ו"[[יציאת מצריים]]") במבטא ניכר. כאשר הדמויות משוחחות עם ערבים מוסלמים, הניב משתנה מעט והופך ל[[ערבית עיראקית מוסלמי|ערבית עיראקית מוסלמית]]{{הערה|1={{יוטיוב|8zebk2TfPh0||שם=ראיון עם ניסים דיין ואורי גבריאל בטלוויזיה החינוכית}}}}. == הדמויות ==
שורה 136 ⟵ 138:
צילומי הסרט נמשכו שלושים ימים רצופים של צילום בקיץ 2012 ועל פני אתרים שונים ברחבי ישראל, ובכללם [[יפו]], [[ירושלים העתיקה]], [[עכו]] ו[[נצרת]]. אחרי הצילומים נעשתה עבודת עריכה רבה ותיקוני סאונד.
[[דודו טסה]], נכדו של דאוד אל כווייתי, עבד על המוזיקה של השירים המצולמים עם סלימה שהם משל [[האחים סאלח ודאוד אל-כוויתי|האחים דאוד וצאלח אל כווייתי]]
הפקת הסרט הסתיימה עוד בשנת 2013, אך הוא עלה לאקרנים רק ב-10 באפריל 2014, ובסמיכות ל[[חג הפסח]] ה'ת[[תשע"ד|שע"ד]], ככל הנראה כדי להקביל את יציאת יהודי עיראק מבגדאד ל[[יציאת מצריים]]. באמצע מאי 2014, הסרט החל סבב של הקרנות בכורה ב[[לונדון]]<ref>רבים מיוצאי עיראק, יהודים כמוסלמים, מצאו מקלט בלונדון.
==תקציב ומימון ההפקה==
לדברי דיין נדרשו סכומי עתק כדי לשחזר את התקופה. בנוסף לתמיכת [[מפעל הפיס]] בסך 157,000 ש"ח <ref>[[תמיכות בפרוייקטים לתקציב 2012]] באתר מפעל הפייס.
</ref>נערך גיוס כספים מאסיבי מ[[קרן רבינוביץ]]. משנגמר הכסף, גוייסו האחים [[משה אדרי|משה]] ו[[ליאון אדרי]], לתמוך בהפקה. ההפקה נתמכה גם על ידי חברת [[הכשרת הישוב]] ובמיוחד על ידי ראשיה: [[יעקב נמרודי]] ו[[עופר נמרודי]]. דיין סיפר כי בסרט השקיעו אף יהודים עיראקים עשירים, החיים בלונדון והמבקשים לשמור על אנונימיות
על פי הערכות אתר [[IMDb|IMDb]] ודיווחי [[חברת החדשות]] של [[ערוץ 2]]{{הערה|1={{יוטיוב|fsuxIi0HXw4|שם=כתבה על הסרט בחדשות ערוץ 2||סוג=כתבה}}}} תקציב ההפקה היה כשמונה מיליון ש"ח. על פי אתר [[Nrg|NRG]], תקציב ההפקה היה 9 מיליון ש"ח{{הערה|1={{nrg|ריקי רט|אלי עמיר: אם צריך, אשב גם עם החמאס|579/444|מאי 2014||47|2}}|שם=רט}}.
| |||