מפריח היונים (סרט) – הבדלי גרסאות
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
הוספת מקור ע |
הגהה |
||
שורה 16:
|קישור=2890140
}}
'''מַפְרִיחַ הַיּוֹנִים''' (ב[[אנגלית]] '''Farewell Baghdad'''{{הערה|1=אין לטעות בין סרט זה ובין סרט הדרמה ה[[איראן|איראני]] בבימויו של מהדי נאדֶרי משנת 2010 אשר נושא את אותו השם באנגלית {{imdb name|id=1786476|name=Farewell Baghdad}}}}, ב[[ערבית]]: '''مطير الحمام''') הוא [[סרט קולנוע|סרט]] [[חניכה]] [[ישראל|ישראלי]] שעשייתו נסתיימה בשנת [[2013 בקולנוע|2013]], אך שוחרר ל[[הקרנת בכורה|הקרנות בכורה]] במרץ [[2014 בקולנוע|2014]], ולהקרנות מסחריות באפריל 2014. עלילת הסרט מבוססת על הרומן הנושא אותו שם, "[[מפריח היונים]]" מאת הסופר יליד [[עיראק]] [[אלי עמיר]]. הסרט [[במאי קולנוע|בוים]] על ידי [[נסים דיין]], שגם כתב את ה[[תסריט]]. הרעיון לסרט נהגה על ידי השחקנית [[אהובה קרן]], והתסריט תורגם ל[[ערבית יהודית]] על ידה.
על פני כמעט שעתיים, ודרך סיפורו של נער יהודי כבן 16, טוווה "מפריח היונים" את סיפור ימיה האחרונים של הקהילה היהודית ב[[בגדאד]] של [[שנות ה-50 של המאה ה-20]] ערב עלייתה של כמעט כולה לישראל ב[[מבצע עזרא ונחמיה]]. ממלכת [[עיראק]] של אותם ימים ליקקה את פצעי תבוסתה ב[[מלחמת העצמאות]] אל מול [[הקמת מדינת ישראל|מדינת ישראל המוקמת]], ונקרעה בין [[מלוכנות]], [[בדלנות]], ו[[קומוניזם]]. ומנגד, [[יהדות בבל|הקהילה היהודית העתיקה בעולם]], אשר מנתה כשישית מהאוכלוסייה של ה[[עיר בירה|בירה]] בגדאד{{הערה|בבגדאד של אותם שנים היו כחצי מיליון תושבים. כ-100 אלף יהודים התגוררו בבגדאד ובסביבתה.}}, התחבטה אף היא בין הקשר ההיסטורי והתרבותי עם העם העיראקי, התמיכה הגוברת בתנועה הקומוניסטית, ובין הזדהותה עם [[מדינת ישראל]] וה[[ציונות]].
▲(במקרה זה [[עיראקית יהודית|בגדאדית יהודית]]){{הערה|שם=עכבר|1={{עכבר העיר|הילה רגב|ראיון: כשבמאי ישראלי עושה סרט עיראקי|636,209,75766|10 באפריל 2014}}}}, וכמנהג יהודי עיראק, הדיבור מתובל גם בביטויים מן המקורות (כגון "בר מינן", "[[תשעה באב]]", ו"[[יציאת מצריים]]") במבטא ניכר. כאשר הדמויות משוחחות עם ערבים מוסלמים, הניב משתנה מעט והופך ל[[ערבית עיראקית מוסלמי|ערבית עיראקית מוסלמית]]{{הערה|1={{יוטיוב|8zebk2TfPh0||שם=ראיון עם ניסים דיין ואורי גבריאל בטלוויזיה החינוכית}}}}.
== הדמויות ==
שורה 30 ⟵ 28:
==== משפחת סַלְמָן עִמַארִי ====
* גיבור הסרט הוא '''כַּאבִּּי''' (כינוי חיבה ל"יעקב" או "יַעְקוּבּ" בערבית עיראקית) '''עִמַארִי''' ([[דניאל גד]]), נער יהודי כבן 16, בן דמותו של אלי עמיר. תלמיד תיכון, שטוף הורמונים מעט, אך בעיקר בן משפחה חם, תומך ואוהב, המנסה לקנות לו את עצמאותו ותפקיד משלו במשפחה. הסרט מציג אותו מתגלח לראשונה, והמצלמה מתמקדת בפניו כל אימת שהוא מטעים כי הוא איננו ילד עוד.
* אביו של כאבי הוא '''סַלְמָן '''(הצורה הערבית לשם העברי "שלמה")''' עִמַארִי''' ([[יגאל נאור]]) שהיה בעברו סטודנט למשפטים, לאחר מכן עורך דין, נגן [[עוד|עוּד]] והוֹלל, ועתה הוא בעל בעמיו, אב לשני בנים, וחייט צמרת לפרנסתו. הוא נוהג לפנק את משפחתו בהניחו במקום המצאם מלבס ושאר ממתקים מזרחיים. העלילה חושפת כי סלמן נוטה להשקיט את כאבו ויסוריו הנסתרים ב[[ערק]], וכי חידתיותו גדולה משנדמה בתחילה.
* אמו של כאבי היא [[עקרת בית|עקרת הבית]] '''נָעִימָה עִמַארִי''' (אהובה קרן<ref>קרן הייתה מועמדת ל[[פרס אופיר]] על משחקה בסרט, בקטגוריית שחקנית המשנה הטובה ביותר.</ref>).
* לכאבי אח כבן שלוש-עשרה, '''נוּרִי עִמַארִי''', תלמיד בבית הספר, אשר עובד בשעות הפנאי במתפרה של סלמן, יחד עם תופרת העונה לשם '''דִּיזִי'''.
==== משפחת חִזקֵאל עִמַארִי ====
* '''חִזְקֵאל''' ("יחזקאל" בהגיה הערבית) '''עִמַארִי''' ([[אלי דור חיים]]) הוא אחיו הצעיר של סלמן, ודודו של כאבי. חזקאל היה פעיל, כנראה בעיקר [[אידאולוגיה|אידאולוגית]], ב[[המחתרת הציונית בעיראק|מחתרת הציונית בעיראק]], המכונה ה-"תַּנוּעָה" (ב[[מלעיל]]).
* '''רָאשֶל'''<ref>בספר השם נכתב רָשֶׁל. ככלל, בערך זה הניקוד הוא על פי הספר והכתיב על פי התרגום העברי בגוף הסרט.</ref>''' עִמַארִי '''([[יסמין עיון]]) נשואה לחזקאל, ורכה מאוד בשנים ממנו. מוצגת ונתפסת אמנם כאישה-נערה יפהפיה תכולת עיניים. בהירת פנים וּזְהֻבַּת שיער גולש, אולם, ברור לכל כי סגולותיה אינן מתמצות כלל במראיה. ראשל היא עצמאית בדעתה וּנחושה (ולא בחיפושיה אחרי חזקאל בלבד). היא אינה חוששת מלהתריס על מוסכמות. כך למשל, היא סוטרת לסלמן לאחר שהעיר לה על צניעות לבושה. עצם נוכחותה של ראשל גורם לכאבי להתייסר באהבה אסורה{{הערה|
על פי ה[[הלכה|הלכה היהודית]], אשת הדוד מנוייה בין ה[[איסור עריות|עריות]], ועל כן ראשל אסורה על כאבי}}, וסצינות מסוימות בסרט רומזות שאף היא חושקת בו.<ref>לדוגמה, המצלמה מתמקדת בתנועות האירוטיות מעט שבהן ראשל פושטת את גופייתו הרטובה של כאבי.</ref>
שורה 78 ⟵ 76:
=== הביקורים אצל חזקאל ===
כאבי מוביל את המשפחה בניסיונותיה לאתר את חזקאל, להפגש עמו, ואולי אף לשחררו. תחילה נערך ניסייון כושל להשתמש בשירותיו של '''זילכה''', [[עורך דין]] יהודי אשר חבש את ספסל לימודי המשפטים עם סלמן. לאחר מכן, שולח סלמן את כאבי לבקש עצה אצל אַבּוּ צָאלַח.
אבו צאלח מפנה את כאבי לכרים. עד מהרה מתברר שכרים חושק בראשל, ומקווה לזכות בחסדיה בתמורה לפעולתו למען חזקאל.
בשעת בוקר מוקדמת, סלמן מוביל את כאבי למקום מסתור הנשק בבית. כאבי צורר את כלי הירי המועטים בשק, ומוקדם בבוקר, עוד לפני שהוא הולך לבית הספר, נושא הוא אותו ברחובות בגדאד אל אבו צאלח.
כרים מדריך את כאבי כיצד להתחפש ולהתנהג כמחלק תה פשוט. כאבי עוטה על עצמו כתונת, נוטל מגש שבו מחלקים את התה, וכך מבקר מספר פעמים את חזקאל במרתפי הבולשת העיראקית (ה-CID). חזקאל הנמק מבקש מכאבי להסתיר את מצבו, ולהעביר מסר לקהילה, ובמיוחד לאבו צאלח, כי הגיע הזמן לעבור ל"שלב הבא". כלומר לעזוב את עיראק ולעלות ל[[ישראל]].
שורה 249 ⟵ 247:
* איך אומרים געגוע בעיראקית - ענת לב ארי, [[ידיעות אחרונות]], 24 באפריל 2014.
==הערות שוליים==
[[קטגוריה:סרטי 2014]]
| |||