נוסח לא-אורתודוקסי – הבדלי גרסאות
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
השחתתי את הדף :) |
מ שוחזר מעריכות של 5.29.21.163 (שיחה) לעריכה האחרונה של 84.229.26.254 |
||
שורה 1:
בזרמים הלא-אורתודוקסיים ("מתקדמים") ביהדות, ובכלל זה בתנועות ה[[יהדות רפורמית|רפורמית]], ה[[יהדות קונסרבטיבית|קונסרבטיבית]], ה[[יהדות רקונסטרוקטיבית|רקונסטרוקטיבית]], ובקהילות עצמאיות, מתפללים בדרך-כלל בנוסחי [[תפילה]] שונים מהנוסחים המסורתיים, המקובלים ב[[בית כנסת|בתי הכנסת]] ה[[יהדות אורתודוקסית|אורתודוקסיים]]. נוסחים אלה מותאמים למקום ולזמן, ומשקפים את התפיסות ה[[דת]]יות ותפיסות העולם המקובלות על הקהילה. מטרתם היא להפוך את התפילה למובנת ורלוונטית למתפללים, לאפשר להם להתפלל מתוך הזדהות עם תוכני התפילות, ולהעצים את החוויה הרוחנית שבתפילה. זאת בדרך כלל תוך שמירת זיקה לנוסחים מסורתיים, על ידי השענות על שלד התפילה המסורתי, ושמירת לפחות חלק, ולעתים רוב, קטעי התפילה שבו.
היות שמטרתם המוצהרת של הנוסחים הלא-אורתודוקסיים היא התאמה לרוח הזמן והמקום, מטבע הדברים הם שונים בין קהילות שונות ואף משתנים באותה קהילה לאורך זמן. קיימים מספר רב של [[סידור]]ים ו[[מחזור תפילה|מחזורי תפילה]] לא-אורתודוקסיים. לדוגמה, בתנועה הרפורמית (והליברלית) ב[[אירופה]] בלבד, יצאו בשנים [[1816]]-[[1967]] כחמישים סידורי תפילה שונים ביותר מ-175 מהדורות. כמו כן, קהילות ומנייני תפילה שונים עשויים לבחור להשמיט או להוסיף קטעי תפילה על מה שמופיע בטקסט הכתוב.
== היסטוריה ==
ההצעות לרפורמה בנוסח התפילה החלו בסוף [[המאה ה-18]] ב[[גרמניה]]. [[תנועת ההשכלה היהודית]] החלה לשים דגש על החוויה הרוחנית-[[דת]]ית בתפילה, בניגוד ל"עבודת האלוהים" שיש לקיימה כ[[מצווה]] פורמלית. תהליך ה[[חילון]] המהיר הביא להפחתת מספר באי [[בית כנסת|בתי הכנסת]], בעיקר ב[[עיר|ערים]] הגדולות, והביא את חלק מהמשכילים להמליץ על שינויים בנוסח התפילה שיחזירו לבתי הכנסת את החילונים החדשים.
מלכתחילה, היו שתי מגמות עיקריות בתיקון התפילה. הזרם המתון לא רצה לצור פילוג בקהילות, ולכן ביקש להכניס שינויים מעטים יחסית בנוסח ובצורת התפילה. בקהילות אלה המשיכו להתפלל מן הסידור המסורתי לפחות עד אמצע [[המאה ה-19]], תוך הכנסת שינויים באופן שבו נאמרו התפילות בפועל.
הזרם הקיצוני יותר פרש מלכתחילה מהקהילות והתפלל ב"היכלות" משלו, ולכן יכול היה להרשות לעצמו לערוך שינויים מפליגים בנוסח. כבר בשנת [[1818]] הוציאו מתפללי ההיכל החלוצי ב[[המבורג]] סידור משל עצמם, שנכתב עברית ו[[גרמנית]] ונקרא משמאל לימין. ב[[ברלין]], האגודה לרפורמה ביהדות התקיימה וקיימה תפילות בנוסח רדיקלי משלה משנת [[1845]] ועד חורבן הקהילה ב[[שואה]].
ב[[ארצות הברית]], כמעט מלכתחילה התפללו האורתדוקסים והרפורמים (ואחרי כן בני הזרמים האחרים) בבתי כנסת נפרדים. בשנת [[1857]] פרסם הרב [[יצחק מאיר וייז]] סידור בשם '''מנהג אמריקה''', שנועד לשמש בכל בתי הכנסת במדינה. אבל גישתו נדחקה, כאשר חלק מן היהודים שם דבקו בנוסח המסורתי, ואילו הרפורמים בחרו להתפלל בנוסחים שכללו שינויים רבים יותר, כמו '''עולת התמיד''' של הרב [[דוד איינהורן (רב)|דוד איינהורן]] משנת [[1885]] וספר התפילה של [[איגוד הרבנים הרפורמיים]] משנת [[1894]].
== חידושים ושינויים מהנוסח המסורתי ==
למרות הגיוון הרב של נוסחי התפילה הלא-אורתודוקסיים, ישנם מאפיינים ועקרונות שרבים מהנוסחים מקיימים לפחות את חלקם.
=== תפילה בשפת המדינה ===
בקהילות לא-אורתודוקסיות מחוץ ל[[ישראל]] נהוג לעתים קרובות לומר חלק מהתפילה או רובה ב[[שפה|שפת]] המדינה הידועה למתפללים, ולא ב[[עברית]]. לעתים קרובות הסידורים מודפסים כך שהנוסח העברי והנוסח בשפת המקום מופיעים זה לצד זה (וכן לצידם, לעתים, הנוסח העברי ב[[תעתיק]]), כך שכל קהילה יכולה לבחור באיזה שפה לומר כל תפילה, וכן, אם התפילה נאמרת בעברית, יכולים מי שאינם דוברי עברית לעקוב אחריה ולהבינה.
=== התאמת התפילה למצבה של האמונה ===
באופן כללי, נוסחי התפילה הלא-אורתודוקסיים משמיטים מן התפילה נושאים שסותרים את תפיסת העולם הדתית של הקהילה המתפללת. בין הנושאים שנחשבו בעייתיים לאורך ההיסטוריה והושמטו מחלק מהסידורים:
* הציפייה ל[[משיח]] בן [[דוד המלך|דוד]] ורעיון [[תחיית המתים]] מוחלפים ברעיונות מופשטים יותר של גאולה רוחנית ו[[הישארות הנפש]]. לדוגמה, בסידור המקובל בקהילות הרפורמיות בארץ, בפיוט "יגדל אלוהים חי", העוסק ב[[עיקרי האמונה היהודית|עיקרי האמונה]], מוחלפות שתי השורות האחרונות שעניינן [[ביאת המשיח]] ו[[תחיית המתים]] בשורות "ישלח לקץ ימין גאולתו/לפדות מחכי קץ ישועתו; חיים מכלכל אל ברוב חסדו/ברוך עדי-עד שם תהילתו".
* שיבת ציון - הרפורמה הקלאסית במאה ה-19 ובתחילת המאה ה-20 בגרמניה ובארצות הברית התנגדה או הפחיתה בחשיבות השיבה לארץ-ישראל, וקטעים שעסקו בנושא הושמטו מהתפילה. עם השנים, חלה התקרבות בין הרפורמה לציונות, והזיקה לארץ-ישראל חזרה לסידורי התפילה. כיום סידורים הלא-אורתודוקסיים כוללים מעמדים מיוחדים ל[[יום העצמאות]], [[יום הזיכרון לשואה ולגבורה|יום השואה]], [[יום הזיכרון לחללי מערכות ישראל]].
* בניית [[בית המקדש]] וחידוש עבודת ה[[קורבן|קורבנות]] - מרבית היהודים הלא-אורתודוקסים אינם שואפים לבנייה של בית המקדש בירושלים וחידוש עבודת הקורבנות בו. בהתאם לכך, החל מימיה הראשונים של הרפורמה, חלק מהסידורים השמיט קטעי תפילה המזכירים שאיפה זו. לדוגמה, סידור התפילה של הקהילה הרפורמית ב[[המבורג]] מכיל את הנוסח "למשה ציוית" לתפילת מוסף של שבת (כמו במנהג תימן ומנהג ספרד הקדום) במקום "תכנת שבת" (שהוא הנהוג כיום ברוב העדות) תוך השמטת אזכור הקרבנות.
* מאחר שביטול עבודת הקורבנות נתפסה בראשית הרפורמה כהתקדמות דתית, הטיפו חלק מהרבנים הרפורמים הראשונים לביטול מנהגי ה[[אבלות (יהדות)|אבלות]] ב[[תשעה באב]], ותפילות יום זה הוצאו מנוסח התפילה. כיום הקהילות הלא-אורתודוקסיות מציינות את המועד, באופן ההולם את תפיסת עולמן. נוסחים רבים מקשרים בין אירועי החורבן של ירושלים ושל בית המקדש לבין הרעות שפקדו את עם ישראל במשך השנים מאז, ובעיקר [[השואה]].
* בחירת עם ישראל
* פדות מרדיפות ונקמה בשונאים
* [[מלאך|המלאכים]]
=== קיצור התפילה וביטול חזרות ===
חלק מהחזרות המקובלות בתפילות הושמטו. בסידורים בגרמניה במאה ה-19, הושמטו כמעט כל הפיוטים והקרובות שנאמרו באותה תקופה בארצות אשכנז. עם זאת, במקביל אומצו מספר פיוטים ממסורת ספרד. בחלק מהנוסחים המקובלים היום, מושמטת [[חזרת הש"ץ]], ומותירים ממנה רק את החלקים שאינם נאמרים בתפילה בלחש.
=== שילוב של טקסטים מודרניים ===
נוסחים רבים כוללים קטעי שירה ומחשבה של יוצרים והוגים מודרניים. חלק מהסידורים כוללים אנטולוגיות נרחבות, שמאפשרות למתפללים הבודדים או לקהילות להחליף את התפילה או להרחיב חלקים ממנה, בהתאם לצורכיהם הרוחניים.
=== נוסח שוויוני ===
רבים מנוסחי התפילה הלא-אורתודוקסיים עושים מאמץ להפוך את הנוסח לשוויוני, ולמביע את כל באות ובאי בית הכנסת. הנוסחים הלא-אורתודוקסיים מחליפים בדרך-כלל את ה[[ברכה]], "ברוך שלא עשני אישה", בברכה "ברוך שעשני בצלמו" או ברכה אחרת. הם מתייחסים לאמהות לצד האבות (לדוגמה: "ברוך אתה ה' אלוהי אבותינו ואמותינו", או "ברוך אתה ה', מגן [[אברהם אבינו|אברהם]] ופוקד [[שרה אימנו|שרה]]"). הם מתייחסים גם לתרומת הנשים לאורך הדורות, לדוגמה בהחלפת הנוסח "[[משה]] ובני ישראל לך ענו שירה", ב[[ברכות קריאת שמע|ברכת הגאולה]], בנוסח "משה ו[[מרים הנביאה|מרים]] ובני ישראל לך ענו שירה".
== שמרנות וחדשנות ==
נוסחי התפילה הלא-אורתודוקסיים נתונים במאמץ מתמיד לאזן בין השינויים והחדשנות, כפי שפורטו לעיל, לבין הזיקה לנוסח התפילה המסורתי. כך לדוגמה, לעתים השמטת החזרת הקורבנות או תחיית המתים היא שיטתית בכל חלקי התפילה, ולעתים משאירים נושאים אלה בחלק מהתפילות המרכזיות. בחלק מהנוסחים ההיסטוריים, נותרו התפילות העבריות בנוסחן המקורי, ואילו התרגום לשפת המקום כלל שינויים והשמטות.
ישנו גם הבדל בין הזרמים השונים בדרך שהם בוחרים לתפילה. לדוגמה, הסידורים הקונסרבטיביים שמרנים יותר מן הרפורמיים ואינם משמיטים אזכורים של עבודת הקרבנות והמקדש באותו אופן בו נוהגים הרפורמים, אך הם כן מכילים גישה שוויונית לגברים ונשים.
== בישראל ==
{{להשלים}}
בתנועה ליהדות מתקדמת בישראל (התנועה הרפורמית), עושים באופן כללי שימוש בסידור "העבודה שבלב", שנערך על ידי ועדת הסידור של התנועה בראשות [[יהורם מזור]], והוצא לאור לראשונה בשנת תשמ"א (1981). הסידור מכיל תפילות לימות חול, לשבתות ולמועדים. עקרונות עריכתו, לפי המצוין בהקדמה אליו: שמירה על כנות הביטוי בנוסח התפילות, קיצור התפילה, התמודדות עם מציאות החיים המתהווה של עם ישראל ושמירה על מטבע התפילה ועל מסגרתה המסורתית.
לתנועה ליהדות מתקדמת יש גם מחזור תפילה לראש השנה וליום הכיפור, "כוונת הלב". לעקרונות עריכת הסידור נוספו עקרונות נוספים, כמו הסרת התפילות לחידוש עבודת הקורבנות, ודגש רב יותר על שיויון בין נשים לגברים. <ref>http://www.reform.org.il/Heb/Services/Holidays/YomKipur.asp</ref>
בתנועה המסורתית בישראל (התנועה הקונסרבטיבית) נעשה שימוש נרחב בסידור "ואני תפילתי", היוצא לאור על ידי התנועה המסורתית וכנסת הרבנים בישראל בשיתוף עם הוצאת "ידיעות ספרים". הסידור מבוסס, רובו ככולו על הנוסח האורתודוקסי המקובל, אך עם התאמות ותוספות המשקפות את רוח התנועה.
== לקריאה נוספת ==
* [[מאיר אזרי]], '''חושבים יהדות מתקדמת – מסע להכרת היהדות הרפורמית''', [[הוצאת בבל]], 2005.
* [[מיכאל מאיר]], '''בין מסורת לקידמה – תולדות תנועת הרפורמה ביהדות''', הוצאת [[מרכז שזר]], 1990.
== קישורים חיצוניים ==
<!-- * [http://lexicon.cet.ac.il/wf/wfTerm.aspx?id=1425 סידור התפילה - התנועה ליהדות מתקדמת], בלקסיקון לתרבות ישראל - מעבירה להערה עקב חוסר דיוקים גסים במקור זה -->
* {{הארץ|שמואל רוזנר|הסידור הכי מסורתי של התנועה הרפורמית|919719}} - על הסידור הרפורמי החדש ב[[ארצות הברית]]
* {{הארץ|יאיר שלג|תפילת שבת חילונית למהדרין|529970}}
* {{הארץ|יאיר שלג|אחרי שהכירו את ארון הספרים היהודי, החילונים רוצים גם להתפלל|724906}}
== הערות שוליים ==
{{הערות שוליים}}
{{נוסחאות התפילה ביהדות}}
[[קטגוריה:נוסחי התפילה ביהדות]]
{{אין בינוויקי|תאריך=18:45, 14 בפברואר 2009 (IST)|סוג=יהדות|סבירות=א}}
| |||