בית שמואל - מרכז שמשון – הבדלי גרסאות

בעת שהמרכז נפתח ב[[שנות ה-80]] של [[המאה ה-20]] היה המקום זירה למלחמות דת בין יהודים [[יהדות אורתודוקסית|אורתודוקסים]] לבין רפורמים ו[[חילונים]], אך המלחמות שככו במהרה ומתנגדיו של המוסד השלימו עם קיומו.{{מקור}} עם הזמן הפך בית שמואל להיות מקום מרכזי בחיי ה[[תרבות]] של ירושלים, משום שהציע מופעי תרבות ישראלית בערבי [[שבת]], בשעה שיתר מוסדות התרבות הירושלמיים היו סגורים. המקום זכה להצלחה בקרב הקהל החילוני של ירושלים שהיה צמא לפעילות בסוף השבוע. {{מקור}}

ניסיונות שעשו בעבר גורמים חרדיים לטרפד הענקת [[תעודת כשרות]] למקום לא צלחו, ו[[הרבנות הראשית]] הכירה בו כמקום [[כשר]] שבמטבחו מופקד משגיח [[אורתודוקסי]] הכפוף להנחיותיה.{{מקור}} כיום אף פוקדים את המרכז כמעט מדי יום רבנים אורתודוקסים, המוזמנים לערוך בו טקסי [[נישואים]] ו[[בר מצווה]], ופעילות המוסד מהווה חלק מן ה[[סטטוס קוו]] הירושלמי בענייני דת.{{מקור}}

המרכז מקיים כיום פעילות תרבותית מגוונת הכוללת הצגות [[תיאטרון]], מופעי [[מוזיקה]], [[מחול]] ו[[בידור]], קורסי העשרה שונים וסיורים בירושלים. המקום מארח פסטיבלים שונים, כנסים וסמינרים. פעילות המרכז אינה נושאת אופי דתי בהכרח, והוא חורת על דגלו [[סובלנות]] ו[[פלורליזם]]. בין הבאים בשעריו ומשתתפים בפעילויותיו אנשים [[חילוניים]] ו[[דתיים]] – ביניהם אורתודוקסים, רפורמים וקונסרבטיבים – וכן לא-יהודים. מתקניו מושכרים לשימושו של כל גוף החפץ לקיים בהם פעילות, ללא הבדל דת או השקפה, ועל-כן מתארחות בו, בין היתר, פעילויות של גופים או פרטים הנדחים בידי מוסדות שונים בשל שיוכם או השקפתם.{{מקור}}