אל-מאמון – הבדלי גרסאות
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
מ הגהה, הדגשה |
מ בוט: החלפת תגית ref בתבנית הערה |
||
שורה 17:
במקום לעבור לבירת הח'ליפות, שתושביה ומנהיגיה התנגדו לשלטונו, המשיך אל-מאמון לשלוט ממרוְו, אולם השאיר את בגדאד כעיר מסחר ושלטון מרכזית, כדי לא לפגוע בתמיכתו (שהייתה מועטת גם כך) בקרב תושבי העיר. אל-מאמון, שנתפש כזר, וכשליט לא לגיטימי בקרב האליטה העבאסית השלטת באותה העת, פעל כדי למצוא בסיסי כוח אחרים. ראשית, הוא החל לבסס אליטה שלטונית חדשה, שהורכבה מהאריסטוקרטיה הפרסית ומושלי האזור. צעד נוסף, שנועד להבטיח את תמיכת ה[[שיעה]] בו, הייתה הזמנת [[האימאם השיעי]] [[עלי א-רידא]] למרוְו ב-[[816]], מינויו ליורשו והפיכת הדגל העבאסי משחור לירוק (צבע בית עלי). הדעות חלוקות בנוגע לכנותו של אל-מאמון במינוי זה, שכן א-רידא נולד ב-20 שנים לפני אל-מאמון, והסיכויים שישרוד את אל-מאמון, וירש אותו היו קלושים. בכל אופן, צעד זה הרגיז את האליטה העבאסית הקודמת ותושבי עיראק, שחששו מהעברת השלטון לפרס. תושביי עיראק התמרדו, טענו כי המינוי הוא "קונספירציה [[זורואסטריות|זורואסטרית]], שנועדה להדיח את השושלת העבאסית "האמיתית" מהשלטון. ב-[[24 ביולי]] [[817]] בנו של הח'ליף העבאסי השלישי [[אל-מהדי (ח'ליף עבאסי)|אל-מהדי]], אברהים אבן אל-מהדי, עלה ל[[מינבר]] ב[[מסגד]] המרכזי ב[[בגדאד]] אחרי [[גמעה|תפילת יום השישי]] והכריז על עצמו כח'ליף.
צבאו של אברהים אבן אל-מהדי נע מזרחה מבגדאד ותפס את [[כופה]], ואת [[קטסיפון]], אולם מרידת ה[[ח'וארג']] מבית, וסירוב צבאו של אברהים להלחם בהם, בשל אי תשלום משכורתם, אלצה את אברהים לעצור. לאחר ששילם את משכורות החיילים, דוכא המרד בהצלחה וצבאו של אברהים נע שוב לעבר איראן והגיע ל[[מחוז ואסט]] בעיראק. בתגובה להתקדמות זו, עזב אל-מאמון את מרוו ב-[[11 בינואר]] [[819]] וירד דרומה לטוּס (כיום [[משהד]]), בה היה קבור אביו, הארון א-רשיד. במהלך שהותם במקום, נפטר עלי א-רידא, ונקבר יחד עם אביו של אל-מאמון
לאור העובדה כי עלי א-רידא לא ירש את אל-מאמון, הורעו היחסים בין העבאסים לשיעים עוד יותר
===התפשטות ואיבוד שטחים===
שורה 45:
===עליית המֻעֶתָזִלַה===
ב-[[827]] הפכה [[כלאם|האסכולה התאולוגית]] ה[[מועתזילה|מֻעֶתָזִלית]] לאסכולה הרשמית בחצר בית עבאס, לאחר שאומצה על ידי אל-מאמון, עם זאת היא לא זכתה לתפיסה רבה בקרב העם. המעתזילה הושפעה רבות מה[[פילוסופיה יוונית|פילוסופיה היוונית]], ובייחוד מ[[רציונליזם]] של פילוסופים דוגמת [[אריסטו]], והדגישה את חשיבות השימוש ב[[הגיון]] ובתבונתם כדי להכיר בקיומו של האל ובתכנותיו. אחד מעקרונות האסכולה, הייתה הטענה הרציונלית כי ה[[קוראן]] אינו נצחי, אלא נברא על ידי [[אללה]]
זאת בניגוד לתפישה האסלאמית המסורתית, שטענה כי הקוראן נצחי כמו האל ולא נברא (בראיית השמרנים, דבר שנברא אינו נצחי; כך שאם הקוראן נברא הוא יהיה מוגבל לתקופה זמנית מסוימת).
====המִחנה והשפעותיה====
|