ג'ייקוב קרדוזו – הבדלי גרסאות
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
מאין תקציר עריכה |
|||
שורה 21:
ה[[כותנה]] הייתה אחד מפריטי הייצוא הרווחיים ביותר בכלכלת ארצות הברית במחצית הראשונה של המאה ה-19, וקרוליינה הדרומית הייתה חלק מהאזור שבו גידלו כותנה. גידול הכותנה באותה תקופה היה מבוסס, רובו ככולו, על עבודת הכפיים של [[עבדות בארצות הברית|עבדים]], שהובאו בהמוניהם ובעל כורחם מ[[אפריקה]]. סחר העבדים האפריקאים היה לאחד הענפים המשגשגים ביותר בסחר העולמי. קרוליינה הדרומית, למרות היותה חלק ממערכת כלכלית שלמה המבוססת על גידול כותנה ועל [[סחר העבדים הטרנס-אטלנטי]], בלטה בקנאותה להגן על ה[[אינטרס]]ים הכלכליים שלה ולשימור אורחות חייה ומנהגיה.
מיקומה הגאוגרפי של צ'ארלסטון הכתיב את אופיה הכלכלי והמסחרי. היא הפכה לנמל מרכזי שדרכו נכנסו רבבות עבדים למדינה; ממנה יצאו משלוחי הכותנה למטוויות ב[[אירופה]]; במחסניה אוחסנו [[קפה]] ו[[סוכר]] מ[[הקריביים|איי הים הקריבי]] ([[איי הודו המערבית]]) לפני שיגורם
יחד עם זאת, צ'ארלסטון שמרה על מרכזיותה לגבי בעלי המטעים הגדולים, ושימשה עבורם גם מוקד לפעילות חברתית ותרבותית. ככלל, העיר נוהלה בידי הסוחרים הגדולים, שהזדהו לחלוטין עם שכבת בעלי המטעים והעבדים שמהם התפרנסו. רוב אוכלוסייתה הורכבה מלבנים עניים, ששירתו את שני המעמדות העליונים, ומשחורים חופשיים, ששימשו בעיקר כבעלי מלאכה – חלקם גם בעלי עבדים שחורים בעצמם (אלה כונו על ידי וולטר פרייזר (Fraser) בספרו על צ'ארלסטון "האליטה החומה"). הם מנו כמה מאות והיו הצאצאים של קשרים אישיים בין שחורים ללבנים, חלקם אף בקשרי נישואין רשמיים. בתחתית המדרג החברתי נמצאו העבדים השחורים, שתפקדו כמשרתי הבית של העירוניים או ככוח עבודה להשכרה.
| |||