ג'קי סטיוארט – הבדלי גרסאות

משפחתו של סטיוארט הייתה בעלת סוכנות מצליחה לרכב [[יגואר (רכב)|יגואר]] בכפר מילטון בסקוטלנד. אביו השתתף כחובב ב[[מרוץ אופנועים|מרוצי אופנועים]], ואחיו ג'ימי היה נהג מרוצי מכוניות בקבוצה סקוטית, עד לשנת [[1953]], אז פרש לאחר תאונה. בילדותו התקשה סטיוארט בלימודיו בבית הספר, ומאוחר יותר בחייו אובחן כלוקה ב[[דיסלקציה]]. בבגרותו סיפר על כך: "כאשר יש לך דיסלקציה אתה מוצא משהו שאתה טוב בו, ומשקיע בו יותר מכל אחד אחר; אינך יכול לחשוב כמו החבר'ה החכמים, אז אתה תמיד חושב באופן לא קונבנציונלי."<ref>{{הערה|1=Steve Dow, [http://www.stevedow.com.au/Default.aspx?id=330 Great Scot]</ref>}} כתוצאה מקשייו בלימודים לא התקבל סטיוארט לחטיבת הביניים בבית הספר התחרותי שבו למד והוא נאלץ לעבור לבית ספר אחר, בו הושם דגש רב יותר על לימודי מלאכה. בגיל 13 הוא זכה בתחרות [[קליעה בצלחות חרס]] וצורף לנבחרת סקוטלנד בקליעה, במסגרתה התחרה בבריטניה ובמדינות אחרות. סטיוארט זכה באליפויות בריטניה, ויילס וסקוטלנד בירי לצלחות חרס, וכן באליפות האומות (ב[[צרפתית]]: Coupe De Nations) במקצוע זה. הוא אף ניסה ללא הצלחה להתקבל לנבחרת האולימפית של בריטניה בירי רובה, ל[[אולימפיאדת רומא (1960)]]. תחילת עיסוקו במכוניות הייתה במסגרת העסק המשפחתי, שם עבד כ[[שוליה]] למכונאי, ובדומה לאביו ולאחיו נעשה מעורב ב[[ספורט מוטורי|ספורט המוטורי]].

בשנת 1964 התחרה סטיוארט כנהג פורמולה 3. במרוץ הבכורה שלו, ב-15 במרץ, על מסלול רטוב מגשם בשטרטון (Snetterton Motor Racing Circuit). סטיוארט שלט במרוץ החל מפתיחתו וכבר אחרי שני סיבובים הוא הוביל בהפרש עצום של 25 שניות. את המרוץ הוא סיים בהפרש של 44 שניות מהמקום השני.<ref>{{הערה|1=Kettlewell, Mike, "Stewart: The Flying Scot", in Ward, Ian, executive editor. World of Automobiles (London: Orbis Publishing, 1974), Volume 19, p. 2191.</ref>}} בתוך ימים ספורים הוצעה לו משרת נהג במרוצי פורמולה 1, בקבוצת קופר, אולם הוא סירב והעדיף לצבור ניסיון נוסף במרוצי פורמולה 3. בעונתו הראשונה הוא הפסיד בשני מרוצים בלבד (האחד בגלל תקלה ב[[מצמד]], השני בגלל החלקה על המסלול), והפך לאלוף פורמולה 3.

בתקופה שבה סטיוארט היה נהג פעיל במרוצי פורמולה 1, סיכוייו של נהג הפעיל חמש שנים רצופות בקטגוריה זו להיהרג בתאונה היו שנים מתוך שלושה.<ref>{{הערה|1=[http://www.formula1.com/teams_and_drivers/hall_of_fame/127/ האתר הרשמי של פורמולה 1]</ref>}} בשנת 1966, בעת שהתחרה בגרנד פרי הבלגי, סטה מן המסלול בגשם כבד, במהירות של 266 [[קמ"ש]], והתנגש בעמוד טלפון ובסככה, בטרם נעצר בתוך מבנה חקלאי. רגלו נתפסה במוט ההגה, בעוד דלק נוזל לתוך תא הנהג מתוך המיכל שנוקב. לא היו באזור צוותי מסלול שיכלו לחלצו, ולא היו בנמצא כלים לצורך החילוץ. במסלול לא היו נוכחים רופאים ולא היה מתקן רפואי. הוא פונה מאתר התאונה בתא המטען של טנדר, ושכב שם עד שהגיע [[אמבולנס]] לפנותו. תחילה פונה לנקודת עזרה ראשונה במסלול, שם שכב על אלונקה שהונחה על רצפת חדר מלא בדלי סיגריות ואשפה. לאחר זמן מה הגיע אמבולנס נוסף לפנותו לבית החולים, אולם הנהג איבד דרכו בעודו נוסע לבית החולים ב[[לייז']]. לבסוף, פונה במטוס פרטי לבריטניה לקבלת טיפול רפואי מתאים.

לאחר התאונה בבלגיה הפך סטיוארט לדובר בולט בעד הגברת הבטיחות במרוצי מכוניות. מאוחר יותר הסביר: "אם יש לי מורשת כלשהי שאני מבקש להותיר אחרי בספורט, אני מקווה שיהיה זה בשטח הבטיחות, כיוון שכאשר הגעתי למרוצי הגרנד פרי, אמצעי הזהירות והבטיחות היו שטניים."<ref>{{הערה|1=[http://www.ddavid.com/formula1/stew_bio.htm Jackie Stewart]</ref>}}