גורן – הבדלי גרסאות

יש סבורים ש[[גדיש]] הינו ערימת החיטים שבגורן, ואילו הגורן הוא רק שם המקום<ref>{{הערה|1=משניות פאה (ה' ז') המעמר לגדיש יש לו שכחה ממנו ולגורן אין לו שכחה."</ref>}}, אך יש סוברים שהגורן משמעותו גם ערמת החיטים עצמה<ref>{{הערה|1= הרמב"ם מסביר את המשנה במסכת פאה: "הוא גדיש הוא גורן..."</ref>}}. בעברית העדכנית הגורן הוא ערימת החיטים, ומקומו הוא "מקום הגורן".

שרידים של גרנות עתיקים ניתן לראות במקומות שונים בארץ, אלו בולטים במיוחד בתמונות לווין, וכיום באתרי המפות המקוונים<ref>{{הערה|1=לדוגמה בכביש 40 החולף על פני הכניסה לרמלה מפתח תקווה לכיוון רחובות, בפארק [[בורות לוץ]] בנגב, בגן לאומי ציפורי, ביפו, ועוד רבים. בספרו של פרופ' בנימין זאב קידר "מבט ועוד מבט על ארץ ישראל, הגורן מודגש ברוב תמונות האוויר שצולמו במלחמת העולם הראשונה, ומקומן ניכר בתמונות משנות ה-90.</ref>}}. גרנות שנבנו בינתיים הפכו פעמים רבות לרחובות עגולים המשמרים את שם המקום עליו הם נסללו<ref>{{הערה|1=לדוגמה רחוב הגורן בעתלית, בזכרון יעקב, בראש פינה, בבנימינה, בפרדס חנה, בקרית אתא, במזכרת בתיה ובגדרה (ישנן גם תמונות של גורן זה בגדרה, ותיעוד מדויק על מיקומו ועל מיקום תבליט בתמונות, על פי כתובתם כיום (שנת 2010)).</ref>}}.

ב[[מושבה|מושבות]] ו[[קבוצה (התיישבות)|בקבוצות]] הראשונות הייתה הגורן "מוסד" - מקום מפגש. הישיבה "על הגורן" שימשה להתכנסות של [[השומר|שומרים]], לשם שיחות ושירה בלילות החמים וגם לאוהבים. בשנת [[1921]], ב[[מנחמיה]] חובר על ידי ירמיהו רוזנצויג (מילים ולחן) שיר שנקרא "על הגורן בליל לבנה" המתחיל כך: "שמעתי מעשיה בליל לבנה, סיפר על הגורן בחור לבחורה, לאור הכוכבים התלחשו הצעירים, על הגורן בליל לבנה"‏‏<ref>{{הערה|1=‏יעקב מזור, '''הלילות בכנען''', המרכז לחקר המוזיקה היהודית, ירושלים, תשנ"ט‏ (מתוך חוברת המלווה תקליטור)</ref>}}.

:והנה פעם אחת, בשנת 1909, ישבנו על הגורן אחרי עמל העונה בקציר ובגורן ונתפתחה שיחה על עתידנו. באותה שיחה צץ לראשונה הרעיון של משק עצמי. חיי חברה עצמיים והשם "קבוצה" נשמע לראשונה בחלל העולם. [[יוסף בוסל]] היה הראשון שהעז ופרש לפנינו יריעה שלמה על חיינו בעתיד. הישיבה הזאת על הגורן בכנרת הייתה קובעת גורל. החלטנו: אנו נקים משק עצמי, שיתופי, על אחריותנו. בלי מנהלים"<ref>{{הערה|1=כאן על פני האדמה. עורכים: מוקי צור, תאיר זבולון, חנינא פורת. הוצאת הקיבוץ המאוחד וספרית פועלים, תשמ"א. עמוד 24

</ref>}}.

[[רחל המשוררת]] (תנחום תנפילוב היה אחד מאהבותיה הנכזבות) כתבה שיר בשם "על הגורן"‏‏‏‏<ref>{{הערה|1= ארכיון מפלגת העבודה שירי רחל מאוסף הארכיון http://www.archavoda.org.il/avodaarch/VirtualMuseum/index.asp?u=rachel.asp</ref>}}.

כיום ביישובים ביהודה ושומרון ישנן גרנות עתיקים המשמשים לכינוסים חגיגיים<ref>{{הערה|1=לדוגמה ביישוב [[שדה בועז]] שב[[גוש עציון]] עושים כנס שנתי ובו משחזרים את סיפור מגילת רות. בה[[נוקדים]] הגורן משמש לכינוסי הישיבה והמכינה הצבאית, בייחוד בל"ג כולל הופעות של נגנים ומרצים ומדריכי מחול. </ref>}}.