לוחמה בתקופה ההלניסטית – הבדלי גרסאות

אופי הצבאות השתנה בהתאם לאזור הגאוגרפי, התנאים ההיסטוריים שקדמו ליצירת הישות ההלניסטית וגורמים אחרים. יחד עם זאת, יש מספר קווי דמיון. בסיס הצבא הורכב בדרך כלל מחיל רגלים כבד שנלחם במערך צפוף של [[פלנקס]]. חיילים אלה היו חמושים ב[[רומח]] ארוך וצוידו בציוד מגן רב. כוחם היה בעיקר בהתקדמות עקבית לעבר האויב ובחוסר יכולותו לפגוע בהם בגלל רמחיהם הארוכים. כדי להגן על אגפי הפלנקס, שהיו חשופים לפגיעה בגלל הקושי של הפלנגיטים להסתובב בתוך המבנה הצפוף צורפו להם רגלים קלים.

 

 

החידושים שהתחיל בהם עוד פיליפוס הגדול, אך הגיעו למיצוי מלא בתקופה ההלניסטית היו שילוב סוגי פרשים שונים, מרכבות ו[[פיל מלחמה|פילים]]. הפילים הוצבו בדרך כלל באגפים או בחזית המערך. לעתים נדירות שילבו את הפילים בין גושי הפלנקס. יעילותם של הפילים הייתה גבוהה במיוחד כשניצבו מול אויב שלא הכיר אותם או נגד פרשים. שימוש נוסף בפילים שהיה נפוץ יותר היה בהגנה. הפילים הוצבו בנקודות אסטרטגיות בשדה הקרב כדי למנוע הסתערות, בעיקר של פרשים כי הסוסים נרתעו ממראה הפילים ומריחם.