מיתולוגיה כנענית – הבדלי גרסאות

* '''[[מילכום]]''' (משורש מ.ל.ך. , ידוע גם בשם '''[[מולך]]''') אל ה[[עמון|עמונים]] - בפסליו הוא מתואר כמלך אשר יושב על כס המלכות וכתר לראשו. בפולחנו נהגו להניח את הקרבן בכפות ידיו של פסל [[ברזל]] מלובן בדמות אדם יושב. היו שבעה קרבנות אפשריים: הפשוט ביותר היה עוף, לאחריו עז וכן הלאה; השישי שור והשביעי הבן. ומי שהיה מקריב את בנו היה המובחר ביותר. יש הסוברים כי היו מעבירים את הקורבן בלהב המדורה עד שנשרף. בתנ"ך מוזכר שנעבד בין היתר גם בגיא בן הינום בירושלים ביחד עם הבעל <ref>{{הערה|1=המולך מוזכר בספר מלכים (מ"א יא ז) "אז יבנה שלמה במה לכמוש שקוץ מואב '''ולמולך''' שקוץ בני עמון". על פי אבן עזרא נראה שהוא שהוא [[מלכום]] תועבת בני עמון (מ"ב כג יג) וכן אומר הרמב"ן בפירושו לויקרא י"ח, כ"א.</ref>}}.

* '''[[כמוש]]''' - האל המרכזי של ה[[מואב|מואבים]]. כבר במקרא מואב מכונה "עַם כְּמוֹשׁ". (במדבר כ"א כ"ט) <ref>{{הערה|1=עיינו גם שופטים י"א כ"ד, וירמיהו מ"ח פסוק ז' ופסוק מ"ו</ref>}}.

* '''[[דגון]]''' - אל התבואה (דגן) הפלישתי והאוגרי. האל המרכזי של הפלשתים, שאיננו חלק מהפנתאון הכנעני. מקורו ב[[מסופוטמיה]] או בסוריה. לפי הפרשנות המסורתית, מקור שמו היה מדג, וצורתו הייתה כצורת דג; או שחציו התחתון היה כשל דג וחציו העליון אדם; או שרק ראשו היה ראש דג. ואולם, המחקרים החדשים חולקים על כך וטוענים שצורתו היה כצורת אדם. מקדשו המרכזי היה ב[[עזה]]. הפלשתים בנו לו מקדשים גם ב[[תל אשדוד|אשדוד]]<ref>{{הערה|1=שמואל א', פרק ה</ref>}} וב[[בית שאן]]. בעבודתו היה אלמנט של התנבאות בידי כהניו.